מ"ג ויקרא כו לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא כו · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י הׇשַּׁמָּ֔ה וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹיְבֵיכֶ֑ם אָ֚ז תִּשְׁבַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְהִרְצָ֖ת אֶת־שַׁבְּתֹתֶֽיהָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בְּכֵין תִּרְעֵי אַרְעָא יָת שְׁמִטַּהָא כֹּל יוֹמִין דִּצְדִּיאַת וְאַתּוּן בַּאֲרַע בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן בְּכֵין תַּשְׁמֵיט אַרְעָא וְתִרְעֵי יָת שְׁמִטַּהָא׃
ירושלמי (יונתן):
הָא בְּכֵן תַּרְעֵי אַרְעָא יַת שְׁנֵי שְׁמִיטָהָא כָּל יוֹמִין דְהִיא צַדְיָא מִנְכוֹן וְאַתּוּן תֶּהֱווֹן מִיטַלְטְלִין בַּאֲרַע בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן בְּכֵן תִּתְנַיַיח אַרְעָא וְתִרְעֵי יַת שִׁזְבֵי שְׁמִיטָהָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אז תרצה" - תפייס את כעס המקום שכעס על שמטותיה

"והרצת" - למלך את שבתותיה

"כל ימי השמה" - ל' העשות ומ"ם דגש במקום כפל שממה

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ב] "אז תרצה הארץ את שבתותיה"-- אני אמרתי לכם שתהיו זורעים שש ומשמטים לי אחת בשביל שתדעו שהארץ שלי הוא. ואתם לא עשיתם כן. עמדו וגלו ממנה והיא תשמט מאליה כל שמיטין שהיא חייבת לי, שנאמר (ויקרא כו, לד-לה) "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה... כל ימי השמה תשבות".

<< · מ"ג ויקרא · כו · לד · >>