לדלג לתוכן

מ"ג ויקרא כו לד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · כו · לד · >>

כתיב:
אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמהֿ ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה.

מנוקד:
אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הׇשַּׁמָּהֿ וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ.

עם טעמים:
אָז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י הׇשַּׁמָּ֔הֿ וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹיְבֵיכֶ֑ם אָ֚ז תִּשְׁבַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְהִרְצָ֖ת אֶת־שַׁבְּתֹתֶֽיהָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​

אונקלוס (תאג'):
בְּכֵין תִּרְעֵי אַרְעָא יָת שְׁמִטַּהָא כֹּל יוֹמִין דִּצְדִּיאַת וְאַתּוּן בַּאֲרַע בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן בְּכֵין תַּשְׁמֵיט אַרְעָא וְתִרְעֵי יָת שְׁמִטַּהָא׃
ירושלמי (יונתן):
הָא בְּכֵן תַּרְעֵי אַרְעָא יַת שְׁנֵי שְׁמִיטָהָא כָּל יוֹמִין דְהִיא צַדְיָא מִנְכוֹן וְאַתּוּן תֶּהֱווֹן מִיטַלְטְלִין בַּאֲרַע בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן בְּכֵן תִּתְנַיַיח אַרְעָא וְתִרְעֵי יַת שִׁזְבֵי שְׁמִיטָהָא:

מדרש ספרא

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

[ב] "אז תרצה הארץ את שבתותיה"-- אני אמרתי לכם שתהיו זורעים שש ומשמטים לי אחת בשביל שתדעו שהארץ שלי הוא. ואתם לא עשיתם כן. עמדו וגלו ממנה והיא תשמט מאליה כל שמיטין שהיא חייבת לי, שנאמר (ויקרא כ"ו, ל"ד-ל"ה) "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה... כל ימי השמה תשבות".

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אז תרצה" - תפייס את כעס המקום שכעס על שמטותיה

"והרצת" - למלך את שבתותיה

"כל ימי השמה" - ל' העשות ומ"ם דגש במקום כפל שממה 


רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אָז תִּרְצֶה – תְּפַיֵּס אֶת כַּעַס הַמָּקוֹם, שֶׁכָּעַס עַל שְׁמִטּוֹתֶיהָ.
וְהִרְצָת – לַמֶּלֶךְ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ.

ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"אז תרצה הארץ" תשלם ותפרע:

" את שבתותיה" שמטין ויובלות כמו שבאר באמרו עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאת שבעים שנה:


<< · מ"ג ויקרא · כו · לד · >>