מ"ג ויקרא יד לב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֹאת תּוֹרַת אֲשֶׁר בּוֹ נֶגַע צָרָעַת אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטָהֳרָתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֹ֣את תּוֹרַ֔ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תַשִּׂ֥יג יָד֖וֹ בְּטׇהֳרָתֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | דָּא אוֹרָיְתָא דְּבֵיהּ מַכְתָּשׁ סְגִירוּ דְּלָא תַדְבֵּיק יְדֵיהּ בִּדְכוּתֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דָא תִּיהֲוֵי גְזֵירַת אַחֲוָיַית דְבֵיהּ מַכְתַּשׁ צוֹרַעְתָּא אִין לָא סְפִּיקַת בֵּין יְדוֹי לְמַיְיתַיָא מִן קָרְבָּנַיָא רַבְרְבַיָא יַיְתֵי מִן קָרְבָּנַיָא קְלִילַיָיא הָאִילֵין דְמִיפַרְשִׁין הָכָא לְיוֹם דְכוּתֵיהּ: |
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[טו] יכול אף יולדת שהביאה קרבן עניה והעשירה תגמר כעניה? ת"ל "זאת"
[טז] "תורת אשר בו נגע צרעת"-- מלמד שעני שהביא קרבן עשיר-- יצא. יכול אף עשיר שהביא קרבן עני יצא? ת"ל "זאת". "תורת אשר בו נגע צרעת"-- מלמד שאדם מביא על ידי בנו ועל ידי בתו ועל ידי עבדו ושפחתו קרבן עני ומאכילו בזבחים. יכול אף ע"י אשתו יביא קרבן עני? ת"ל "זאת", דברי ר' יהודה. אמר ר' יהודה, לפיכך אם פטרה-- אינו חייב בה, שכן היא כותבת לו "ואחראין די אייתין לי עלך מן קדמת דנא".