ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרשה ד

[א] "ואם דל הוא"-- שומע אני דל איש פלוני ממה שהיה, שהיה בן מאה מנה ונעשה בן חמשים מנה... ת"ל "ואין ידו משגת". אי "ואין ידו משגת", יש לו ואינו מוצא ליקח... ת"ל "אם דל הוא". הא עד שיאמרו ב' כתובים ואם לאו לא שמענו.

[ב] "הוא"-- ולא נודריו. לפי שבערכים עני שהעריך את עשיר-- נותן ערך עני, יכול אפילו עני שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והיה מצורע עשיר יביא קרבן עני? ת"ל "הוא"-- ולא נודריו.    [ג] רבי אומר, אומר אני אף בערכים כן! וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני? שאין העשיר חייב כלום. אבל עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי-- נותן ערך עשיר! אף זה, הואיל והוא חייב בשלש בהמות ובקש איש זה לפטרו לפיכך הוא מביא קרבן עשיר.

עשיר והעני או עני והעשיר-- נותן ערך עשיר.

[ד] "ולקח כבש אחד אשם" מה ת"ל "אחד"? זו שאל רבי עקיבא את ר' נחמיה מה ת"ל "אחד"? אמר לו, זה מביא מהשג יד ומטמא מקדש מביא מהשג יד: מה מטמא מקדש מביא שניים תחת אחת אף זה יביא שניים תחת אחת והעולה תעלה חובה. אמר לו ר' עקיבא ממקום שבאת! זה מביא מהשג יד ומטמא מקדש מביא מהשג יד. מה מטמא מקדש מביא שנים תחת כפרתו אף זה יביא שנים תחת כפרתו! אמר לו אם לאו מה אתה מקיימו? אמר לו: זה מביא מהשג יד ובערכים מביא מהשג יד. מה בערכים מביא כל השג ידו אף זה יביא כל השג ידו... ת"ל "אחד".

[ה] "לתנופה לכפר"-- וכי יש תנופה מכפרת?! אם כן למה נאמר "לתנופה לכפר"? אלא ללמד שאם עשה לתנופה שירי מצוה כאילו לא כפר.

"ועשרון סולת אחד"-- מלמד שכל עשרון ועשרון טעון לוג כדברי חכמים. ר' נחמיה ור' אליעזר בן יעקב: אפילו מנחה של ששים עשרון אין לה אלא לוגה שנאמר "למנחה ולג שמן".

[ו] "ולוג" מה ת"ל? שהיה בדין שיביא שליש לוג-- מה מצינו בעשיר שהוא מביא שלשה עשרונים ומביא לוג א' אף עני שהוא מביא עשרון א' יביא שליש לוג... ת"ל "ולוג שמן".

"ושתי תרים או שני בני יונה"-- שנים הוא מביא ואינו מביא ארבעה.    [ח] הלא דין הוא: זה מביא מהשג יד ויולדת מביאה מהשג יד. מה יולדת מביאה א' תחת א' אף זה יביא א' תחת א'... [ט] או כלך לדרך זה: זה מביא מהשג יד ומטמא מקדש מביא מהשג יד. מה מטמא מקדש מביא שנים תחת א' אף זה יביא שתים תחת א'... [י] נראה למי דומה: דנים מחוסר כפורים מן מחוסר כפורים ואל יוכיח מטמא מקדש שאינו מחוסר כפורים... או כלך לדרך זה: דנים קרבן שנוהג באיש כבאשה מקרבן שנוהג באיש כבאשה ואל יוכיח קרבן יולדת שאינו נוהג באיש כבאשה... ת"ל "שתי תרים או שני בני יונה"-- שנים הוא מביא ואינו מביא ארבעה

[יא] "אשר תשיג ידו" (פסוק כב), "מאשר תשיג ידו" (פסוק ל), "את אשר תשיג ידו" (פסוק לא)

[יב] "אשר תשיג ידו" מה ת"ל? שיכול אימתי אני אומר יביא קרבן עני-- בזמן שהוא עני מתחלתו. היה עשיר והעני מנין? ת"ל "אשר תשיג ידו"

[יג] "מאשר תשיג ידו" מה ת"ל? שיכול אימתי אני אומר יגמור כעני בזמן שהתחיל בעני. הביא את אשמו עשיר והעני מנין? ת"ל "מאשר תשיג ידו"

"את אשר תשיג ידו" מה ת"ל? שיכול אימתי אני אומר יגמר כעשיר בזמן שהתחיל מבעשיר. הביא אשמו עני והעשיר מנין? ת"ל "את אשר תשיג ידו".    [יד] יכול אפילו הביא קרבנו עני והעשיר יגמר בעשיר?... ת"ל "את האחד חטאת ואת האחד עולה"-- ממין חטאת תביא עולה.

"על המנחה"-- שתקדים מנחת בהמה לחטאת העוף

[טו] יכול אף יולדת שהביאה קרבן עניה והעשירה תגמר כעניה? ת"ל "זאת"

[טז] "תורת אשר בו נגע צרעת"-- מלמד שעני שהביא קרבן עשיר-- יצא. יכול אף עשיר שהביא קרבן עני יצא? ת"ל "זאת".    "תורת אשר בו נגע צרעת"-- מלמד שאדם מביא על ידי בנו ועל ידי בתו ועל ידי עבדו ושפחתו קרבן עני ומאכילו בזבחים. יכול אף ע"י אשתו יביא קרבן עני? ת"ל "זאת", דברי ר' יהודה. אמר ר' יהודה, לפיכך אם פטרה-- אינו חייב בה, שכן היא כותבת לו "ואחראין די אייתין לי עלך מן קדמת דנא".