לדלג לתוכן

מ"ג ויקרא יג כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · יג · כג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־תַּחְתֶּ֜יהָ תַּעֲמֹ֤ד הַבַּהֶ֙רֶת֙ לֹ֣א פָשָׂ֔תָה צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם בְּאַתְרַהּ קַמַת בַּהַרְתָּא לָא אוֹסֵיפַת רֹשֶׁם שִׁחְנָא הִיא וִידַכֵּינֵיהּ כָּהֲנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין בְּאַתְרָא קָמַת בַּהֲקֵי לָא הֲלִיכַת פִּסְיוֹנָא צוֹלְקַת שִׁיחֲנָא הִיא וְיַדְכִינֵיהּ כַּהֲנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תחתיה" - במקומה

"צרבת השחין" - כתרגומו רושם שיחנא אינו אלא רושם החמום הניכר בבשר כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום כמו (יחזקאל כא) ונצרבו בה כל פנים רייטרי"ד בלע"ז

"צרבת" - רייטישמענ"ט בלע"ז

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תַּחְתֶּיהָ – בִּמְקוֹמָהּ.
צָרֶבֶת הַשְּׁחִין – כְּתַרְגּוּמוֹ, "רֹשֶׁם שִׁחֲנָא"; אֵינוֹ אֶלָּא רֹשֶׁם הַחִמּוּם הַנִּכָּר בַּבָּשָֹר. כָּל 'צָרֶבֶת' – לְשׁוֹן רְגִיעַת עוֹר הַנִּרְגָּע מֵחֲמַת חִמּוּם, כְּמוֹ "וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים" (יחזקאל כא,ג), רייטריר"א [retreire = לכווץ] בְּלַעַז.
צָרֶבֶת – רטריימינ"ט [retreiment = כיווץ[2]] בְּלַעַז.

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ט] "ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה"-- מקום שתחתיה היא פושה, אינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה

"צרבת"-- שיהא מקומה צרוב ושיהא מקומה ניכר

"וטהרו"-- את הודאי מטהר ואינו מטהר את הספק. כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. בסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד-- שניהם טמאים. אעפ"י שחזרו להיות כסלע וכסלע שניהם טמאים עד שיחזרו להיות כגריס לכך נאמר "וטהרו"-- את הודאי הוא מטהר ואינו מטהר את הספק

<< · מ"ג ויקרא · יג · כג · >>


  1. ^ רש"י מסביר קודם את המושג ואחר־כך מתרגם את המלה.
  2. ^ רש"י מסביר קודם את המושג ואחר־כך מתרגם את המלה.