מ"ג ויקרא ח ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא ח · ל · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן עַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֗ה וּמִן־הַדָּם֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמִּזְבֵּ֒חַ֒ וַיַּ֤ז עַֽל־אַהֲרֹן֙ עַל־בְּגָדָ֔יו וְעַל־בָּנָ֛יו וְעַל־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְאֶת־בָּנָ֛יו וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְסֵיב מֹשֶׁה מִמִּשְׁחָא דִּרְבוּתָא וּמִן דְּמָא דְּעַל מַדְבְּחָא וְאַדִּי עַל אַהֲרֹן עַל לְבוּשׁוֹהִי וְעַל בְּנוֹהִי וְעַל לְבוּשֵׁי בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ וְקַדֵּישׁ יָת אַהֲרֹן יָת לְבוּשׁוֹהִי וְיָת בְּנוֹהי וְיָת לְבוּשֵׁי בְּנוֹהִי עִמֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְסֵיב משֶׁה מִמִשְׁחָא דִרְבוּתָא וּמִן אַדְמָא דְעַל מַדְבְּחָא וְאַדִי עַל אַהֲרן וְעַל לְבוּשׁוֹי וְעַל בְּנוֹי וְעַל לְבוּשֵׁי בְנוֹי עִמֵיהּ וְקַדִישׁ יַת אַהֲרן וְיַת לְבוּשׁוֹי וְיַת בְּנוֹי וְיַת לְבוּשֵׁי בְנוֹי עִמֵיהּ:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח" - לא ידעתי אם מערבן להזאות הללו כמו (להלן טז יח) "ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח".     וכן לא נתברר לי מה טעם איחר הזאות הללו לאחר הקטרה של מלואים. כי בצואה (שמות כט, כא) הקדים ההזאות ואח"כ אמר "ולקחת מן האיל החלב והאליה" (שם, כב).

ואולי בעבור שאמר שם (שם, כא) "וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו" - למד משה כי הוא הדבר המאוחר הנעשה בהם שבו יהיו קדושים לגמרי. כי לא הזכיר שם במשיחה 'קדוש' (שם, ז), ולא במתן בהונות (שם, כ), וכאן אמר (ויקרא ח, יב) "וימשח אותו לקדשו" -- לא שיקדש לגמרי. עד שעשה ההזאות ואמר בהן (כאן) "ויקדש את אהרן ואת בניו". והנה השלים קדושת האב והבנים כאחת בהזאות הללו. וכך אמרו בת"כ (צו מלואים לד): "ויקדש את אהרן" – הא למדת שלא שלם קדוש אהרן והבנים אלא בהזאת דם.

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[לג] "ויקח משה משמן המשחה ומן הדם" -- ג' דמים האמורים בפרשה אין דומים זה לזה. הראשון טעון שש מתנות, והשני שתים, והשלישי י"ג

הראשון טעון (1-4)הזיה ומתן סביב, (5)וחיטוי, (6)יציקה וכפרה;

והשני שתים -- זריקה ומתן סביב

והשלישי - י"ג

  • (1-6)טעון שש מתנות בהונות - של שלש באהרן ושלש בבניו. [ויש אומרים תשעה -- שלש באהרן ושש בבניו; ויש אומרים ט"ו -- שלש באהרן ושתים עשרה בארבעה בניו שנאמר (במדבר ג, ג) "אלה שמות בני אהרן הכהנים המשֻׁחים אשר מִלֵּא ידם לְכַהֵן".]
  • (7)וטעון זריקה לגבי מזבח.
  • (8-13)[לד] [ס"א וטעון] שש הזיות -- שלש באהרן ושלש בבניו. [ויש אומרים‏[1] שלש באהרן ושש בבניו; ויש אומרים ט"ו -- שלש באהרן וי"ב בבניו].


"ויז על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו"-- הא למדת שלא נשלם קידוש אהרן ובניו אלא בהזאת הדם.


  1. ^ נראה שצריך להגיה כאן כשאר הספרים ולהוסיף "ויש אומרים תשע שלש באהרן וכולי -- ויקיעורך

<< · מ"ג ויקרא · ח · ל · >>