מ"ג ויקרא ז ו
לא בדוק
כתיב:
כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא.
מנוקד:
כׇּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ יֵאָכֵל קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא.
עם טעמים:
כׇּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כָּל דְּכוּרָא בְּכָהֲנַיָּא יֵיכְלִנֵּיהּ בַּאֲתַר קַדִּישׁ יִתְאֲכִיל קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כָּל דְכוּרָא בְּכַהֲנַיָא יֵיכְלוּנֵיהּ בַּאֲתַר קַדִישׁ יִתְאַכֵל קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה ה (עריכה)
[ט] "כל זכר"-- לרבות בעל מום.
- למה?! אם לאכילה - כבר אמור! אם למחלוקת - כבר אמור! ואם בעלי מום קבועים - כבר אמורין! ואם בעלי מום עוברים - כבר אמורים!
- אם כן למה נאמר "כל זכר"? לרבות בעל מום ממעי אמו.
- שיכול אין לי אלא שנולד תמים ונעשה בעל מום; נולד בעל מום ממעי אמו מנין?
- תלמוד לומר "כל זכר".
[י] "יאכלנו"-- כשר ולא פסול.
"קדש קדשים"-- לרבות זבחי שלמי צבור שלא יהיו נאכלים אלא לזכרי כהונה.
"הוּא"-- פרט לתודה ואיל נזיר.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •