מ"ג ויקרא ד לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא ד · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כׇּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִסַּב כָּהֲנָא מִדְּמָא דְּחַטָּתָא בְּאֶצְבְּעֵיהּ וְיִתֵּין עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא דַּעֲלָתָא וְיָת כָּל דְּמַהּ יִשְׁפּוֹךְ לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִסַב כַּהֲנָא מִן אֲדַם חַטָאתָא בְּאֶצְבְּעֵיהּ וְיִתֵּן עַל קַרְנַת מַדְבְּחָא דְעָלָתָא וְיַת כָּל אַדְמָא יֵישׁוֹד לִיסוֹדָא דְמַדְבְּחָא:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושחט אתה לחטאת"-- שתהיה שחיטתה לשם חטאת;  "ולקח הכהן מדם החטאת"-- שיהיה קבול דמה לשם חטאת;  "וכפר עליו הכהן על חטאתו" (ויקרא ד, לה)[1]-- שתהיה כפרה לשם חטאת.   מכאן אמרו: שחט שלא לשמה; קבל שלא לשמה; הלך (ס"א הוליך) שלא לשמה; זרק שלא לשמה -- פסול.


  1. ^ כן נראה להגיה לעומת הגירסא שנמצא בספרים "וכפר עליו הכהן מחאטתו" (שם ד, כו). עיין מלבי"ם.

<< · מ"ג ויקרא · ד · לד · >>