מ"ג דניאל יא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל יא · טו · >>

מקרא

כתיב: ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד

מנוקד: וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת וּזְרֹעוֹת הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד.

עם טעמים: וְיָבֹא֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְיִשְׁפֹּךְ֙ סֽוֹלְלָ֔ה וְלָכַ֖ד עִ֣יר מִבְצָר֑וֹת וּזְרֹע֤וֹת הַנֶּ֙גֶב֙ לֹ֣א יַעֲמֹ֔דוּ וְעַם֙ מִבְחָרָ֔יו וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמֹֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועם מבחריו" - יהיה במלחמה

"ואין כח לעמוד" - מפני מלך הצפון ואע"פ שיש כאן וי"ו יתרה דרך מקרא לדבר כן בלשון זה כמו חוריה ואין שם מלוכה יקראו (בספר ישעיהו לד)

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישפוך סוללה" - על מבצרי מלך הנגב

"וזרועות הנגב" - אנשי זרועו ועוזריו ולא יעמדו במלחמה

"ועם מבחריו" - ואף כי יהיו עמו במלחמה ההיא מבחורי גבוריו עמו אעפ"כ לא יהיה הכח בהם לעמוד ולהתחזק במלחמה

מצודת ציון

"סוללה" - הוא תל העפר העושים מול העיר לעלות עליו ללחום על העיר

<< · מ"ג דניאל · יא · טו · >>