מ"ג דניאל ח יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ח · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא אֵצֶל עָמְדִי וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי וָאֶפְּלָה עַל פָּנָי וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן אָדָם כִּי לְעֶת קֵץ הֶחָזוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹא֙ אֵ֣צֶל עׇמְדִ֔י וּבְבֹא֣וֹ נִבְעַ֔תִּי וָאֶפְּלָ֖ה עַל־פָּנָ֑י וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ הָבֵ֣ן בֶּן־אָדָ֔ם כִּ֖י לְעֶת־קֵ֥ץ הֶחָזֽוֹן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעת קץ" - הימים רבים יהיה החזון הזה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבוא" - ובא גבריאל אצל מקום עמדי וכאשר בא חרדתי ונפלתי על פני מגודל החרדה

"הבן בן אדם" - אתה בן אדם תן דעתך להבין אמרי החזון אשר יהיה לעת קץ ר"ל בסוף ימי הגלות

מצודת ציון

"נבעתי" - מלשון בעתה וחרדה

"כי לעת קץ" - אשר לעת קץ

<< · מ"ג דניאל · ח · יז · >>