מ"ג דניאל ו יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ו · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באדין קריבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל אנש די יבעה מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס די לא תעדא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֵּאדַיִן קְרִיבוּ וְאָמְרִין קֳדָם מַלְכָּא עַל אֱסָר מַלְכָּא הֲלָא אֱסָר רְשַׁמְתָּ דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יִבְעֵה מִן כָּל אֱלָהּ וֶאֱנָשׁ עַד יוֹמִין תְּלָתִין לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא יִתְרְמֵא לְגוֹב אַרְיָותָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר יַצִּיבָא מִלְּתָא כְּדָת מָדַי וּפָרַס דִּי לָא תֶעְדֵּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֵּ֠אדַ֠יִן קְרִ֨בוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֮ עַל־אֱסָ֣ר מַלְכָּא֒ הֲלָ֧א אֱסָ֣ר רְשַׁ֗מְתָּ דִּ֣י כׇל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִבְעֵא֩ מִן־כׇּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְג֖וֹב אַרְיָוָתָ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר יַצִּיבָ֧א מִלְּתָ֛א כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על אסר מלכא" - על בטול אסור המלך אשר באו להלשין

"יציבא מילתא" - אמת הדבר

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז קרבו אל המלך ואמרו לפניו על דבר הקשר הנעשה בעבור המלך וכה אמרו הלא במכתב ידך רשמת הקשר אשר כל איש אשר יבקש דבר מן כל אלוה או מן אדם עד שלשים יום זולת ממך המלך יהיה משפטו שיושלך אל בור האריות

"ענה" - השיב המלך ואמר אמת הדבר ועשויה היא בחוזק כמנהג פרס ומדי ואשר לא תסור לעולם ר"ל על כן כן יהיה הואיל ורשמתי אני אין להשיב וכמנהג הקבוע

<< · מ"ג דניאל · ו · יג · >>