מ"ג דניאל ד כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ד · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך [עלך וחטאך] בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עליך וחטיך [עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ] בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵא אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָהֵ֣ן מַלְכָּ֗א מִלְכִּי֙ יִשְׁפַּ֣ר עליך עֲלָ֔ךְ וחטיך וַחֲטָאָךְ֙ בְּצִדְקָ֣ה פְרֻ֔ק וַעֲוָיָתָ֖ךְ בְּמִחַ֣ן עֲנָ֑יִן הֵ֛ן תֶּהֱוֵ֥ה אַרְכָ֖ה לִשְׁלֵוְתָֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להן מלכא" - באמת אתה מלך שמע לעצתי

"מלכי" - עצתי כמו איעצך אמלכינך

"ישפר עלך" - עצתי תיטב בעיניך לשמוע מילי

"וחטאך בצדקה פרוק" - וחטאתך בצדקה פרוק מעל צוארך

"ועויתך במחן ענין" - ועונותיך פרוק בחנינת עניים

"הן תהוה ארכא לשלותך" - אולי תהא שהות לשלומך שלא תמהר הרעה לבא ומה ראה דנייאל להשיא עצה טובה לנבוכדנצר ראה ישראל עניים שפלי גולה מחזירין על הפתחים והשיאו עצה לחננם אמר לו עניים אלו שהגליתם רעבים הם פרנסם וכן עשה פתח אוצרותיו והיה מפרנסם כל י"ב חדש

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להן" - כאומר אין לך מנוס מן הגזרה ההיא רק אתה המלך עצתי תהיה נאה ויפה עליך ועשה זאת פדה חטאך בצדקה ועונך בחנינת עניים והוא כפל ענין במ"ש

"הן" - הנה בזה תהיה אריכת זמן להשלום אשר אתה בה ויקוים הדבר באחרית הימים

מצודת ציון

"מלכי" - עצתי כמו וימלך לבי עלי (נחמיה ה)

<< · מ"ג דניאל · ד · כד · >>