מ"ג דניאל א ז
כתיב:
וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו.
מנוקד:
וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּר וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְ וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְ וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגוֹ.
עם טעמים:
וַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִֽישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שמות" - מלבד שמותם מן הלידה
"בלטשאצר" - אולי המלה ההיא יורה בלשון כשדים כמו דנייאל בלשון הקודש וכן יתר השמותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ז) למה לא שם שמות רק לאלה הילדים הארבעה?:
(ז) "וישם להם שר הסריסים שמות". לא שינה שמות שאר הילדים, כי רק את אלה שנכנסו בעבודת המלך לגדולה היה הדרך לשנות שמם, כמו ששינה נבוכדנצר שם צדקיהו, וזאת שנית שלדניאל נתן שם בלטשצר שהוא שם אלהי נבוכדנצר, כי הכיר מעלתו תיכף וראה בו ענין אלהי, וכמ"ש [לקמן ד' ה'] די שמיה בלטשצר כשם אלהי, ולקמן [ה' י"ב] די מלכא שם שמיה בלטשאצר, מבואר שהיה זה בפקודת המלך וע"י שראה בו יתרון הכשר חכמה, משא"כ לחמו"ע קרא שמות אחרים לא ע"ש ע"א, ולכן,