מ"ג דברי הימים א כט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים א


<< · מ"ג דברי הימים א כט · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְךָ֣ יְ֠הֹוָ֠ה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לך ה' הגדולה" - נתן שבח להקב"ה שנתן לו כל כך לקבוץ ממון כזה לבנין בית המקדש דכתיב (לעיל י"ז) הוא יבנה לי בית וסמיך ליה ה' בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה וגם ל' גדולה נופל על בנין בית המקדש כדכתיב (לעיל כב) והבית לבנות לה' להגדיל למעלה

"לך ה' הגדולה" - אף על פי שהקבצתי כל הממון הזה לבנין בית המקדש שנקרא גדולה אתה נתת לי כל הגדולה הזאת והגבורה שנתת לי גבורה להלחם עם שונאי ישראל ולבוז שללם לפני לבנות הבית כדלעיל אחר שנלחם עם כל אויביו ונצחם כתיב (לעיל יח) גם אותם הקדיש המלך דוד וגו'

"והתפארת" - כל שבחות אלו שבחו על שנתן לו הקב"ה כח לקבץ ממון לבנין ב"ה שנקרא פאר דכתיב (ישעיהו ס') לפאר מקום מקדשי וגם (למעלה כ"ב) כתיב לשם ולתפארת

"והנצח" - שנתן לו הקב"ה נצחון לשלול שלל העובדי כוכבים לצורך הבנין

"כי כל בשמים" - לך הוא אפילו על מה שעל השמים אתה מושל כל שכן על מה שבארץ לפיכך אתה יכול ליתן גדולה למי שאתה רוצה

"ובארץ" - אתנחתא ששם מסיים הפסוק ומוסב למעלה הימנו כדפרשתי

"לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש" - פתרון מלך בשר ודם אם נתן לעבדו אחד שררה וממשלה במלכות אחר השר הוא עבדו בכל מקום שהוא אבל המלכות אינו של מלך ומי שהמלכות שלו אין העבד המושל שלו אבל הקב"ה שלו הוא העבד הממונה למושל וגם המלכות שלו (אקטרי"א בלע"ז) ולפיכך כתיב לך ה' הממלכה והמתנשא עליהם דאפילו ריש גרגותא משמיא מנו ליה ועוד פירשו והמתנשא לכל לראש כשאנו סבירין ששבחנו לך כל ההודאות ואין לך עוד שבח אחר עדיין אינו כלום שהמשובח עומד לראש השבחות וכן כשמסיים דוד כל תשבחותיו בתהילים הוא מתחיל מזמור האחרון שירו לה' שיר חדש כלומר כל השבחות חדשים הם כאילו לא שבחנוהו מעולם כך פי' לי רבי אלעזר ב"ר מאיר ב"ר יצחק מאורלינ"ש וכן בחגייגת ירושלמי כמדומה לי

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לך וגו'" - ר"ל הגדולה שאני בה והגבורה והתפארת אשר בי והנצחון שעשיתי וההוד שבי הכל המה מידך

"כי כל וגו'" - מוסב על לך לומר כי לך כל אשר בשמים ובארץ

"לך וגו'" - אתה הוא הממליך מלכים ואתה הוא המתנשא את כל אשר הועמד להיות לראש

מצודת ציון

"והתפארת" - מלשון פאר

"והנצח" - מלשון נצחון

"וההוד" - ענין הדר ויופי