מ"ג דברי הימים א יב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים א


<< · מ"ג דברי הימים א יב · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים [השלישים] לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ השלושים [הַשָּׁלִישִׁים] לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְר֣וּחַ לָֽבְשָׁ֗ה אֶת־עֲמָשַׂי֮ רֹ֣אשׁ השלושים הַשָּׁלִישִׁים֒ לְךָ֤ דָוִיד֙ וְעִמְּךָ֣ בֶן־יִשַׁ֔י שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לְךָ֗ וְשָׁלוֹם֙ לְעֹ֣זְרֶ֔ךָ כִּ֥י עֲזָֽרְךָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וַיְקַבְּלֵ֣ם דָּוִ֔יד וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּרָאשֵׁ֥י הַגְּדֽוּד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורוח לבשה את עמשי" - (טלטנ"ט בלע"ז) ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש לדבר לפני בנימין ויהודה הבאים עמו ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים י"א) ואמר לך דוד אתה אומר אם לשלום באתם ודאי לשלום באנו אליך

"ועמך בן ישי" - אנו רוצים להיות עמך ולעזרך

"שלום שלום לך ושלום לעוזרך" - ואתה שואל אלי לעזרך ודאי לעזרך באנו ולנו אין לך להחזיק טובה כי מאת השם הוא וזהו כי עזרך אלהיך

"ויקבלם דוד" - לאותם בני בנימין ויתנם בראשי הגדוד שלו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבואו" - כשבא דוד עם פלשתים כשהלכו להלחם בשאול

"ולא עזרום" - אבל דוד לא עזר לפלשתים במלחמה כי בעצת הסרנים שלחוהו מן המלחמה לשוב למקומו כי אמרו בראשינו יפול וגו' ר"ל עם הבאת ראשינו ישוב אל שאול כי בזה ירצה אותו למחול לו על מה שמרד בו ובערמה הולך למלחמה

מצודת ציון

"נפלו" - ענין נטיה והתקרבות וכן אל הכשדים אתה נופל (ירמיהו לז)

"סרני" - ענין שררה