רש"י על דברי הימים א יב
<< · רש"י על דברי הימים א · יב · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"נושקי קשת" - מזוינים בקשת ובחצים ומורים לפניהם ולאחריהם אף באבנים היו נותנים על יתר הקשת אבן מורים ואני ראיתי כן הרבה
"מאחי שאול מבנימין" - לפי שכולם יצאו מאיש אחד מבנימין קרויים כולם אחים ולכבוד גדולת דוד אומר מאחי שאול שאפילו אחי שאול באו אליו בעוד שאול חיפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"למצד מדברה" - למצודות המדבר שנחבא מפני שאול דכתיב (שמואל א' כ"ג) ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה וכתיב (שם כ"ד) ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי
"ופני אריה" - פניהם מפוחדים כאריה
"וכצבאים על ההרים למהר" - קלים היו במרוצתם כי דרכן של צבאים לרוץ על ההרים כשצדין אותםפסוק טו (כל הפסוק)
"אלה מבני גד" - כדכתיב למעלה ומן הגדי נבדלו אל דוד
"אחד למאה הקטן" - הקטן שבכולם ירדוף מאה
"והגדול לאלף" - והגדול שבכולם ירדוף אלף כאן נתקיים הפסוק ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם וגו'פסוק טז (כל הפסוק)
"אלה הם אשר עברו את הירדן בחודש הראשון" - בניסן שכבר נפרשו[1] השלגים
"ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב" - עברו את הירדן ובקעו במגיניהם את כל עמקי המים למזרח ולמערב ועברו ביבשה וי"א ויבריחו את כל העמקים עמים היושבים בעמקיםפסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"ויצא דויד לפניהם" - מן המצד
"ויען ויאמר להם וגו' לבב ליחד" - לבבכם ולבבי יהיה כלב אחד
"ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי" - כי מה עשיתי לשאול כי הוא צודה את נפשי לקחתה על חנםפסוק יט (כל הפסוק)
"ורוח לבשה את עמשי" - (טלטנ"ט בלע"ז) ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש לדבר לפני בנימין ויהודה הבאים עמו ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים י"א) ואמר לך דוד אתה אומר אם לשלום באתם ודאי לשלום באנו אליך
"ועמך בן ישי" - אנו רוצים להיות עמך ולעזרך
"שלום שלום לך ושלום לעוזרך" - ואתה שואל אלי לעזרך ודאי לעזרך באנו ולנו אין לך להחזיק טובה כי מאת השם הוא וזהו כי עזרך אלהיך
"ויקבלם דוד" - לאותם בני בנימין ויתנם בראשי הגדוד שלופסוק כ (כל הפסוק)
"וממנשה נפלו על דוד" - לעזרו
"בבואו עם פלשתים על שאול למלחמה" - באותה מלחמה שנהרג בה שאול
"ולא עזרום" - ח"ו שעזרו לפלשתים אלא בעצה שלחוהו סרני פלשתים אלא כי עצה נתיעצו הסרנים לשלחו לביתו כי אמרו בראשינו יפול אל אדוניו דוגמת נפלו אל דודפסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"כי לעת יום ביום יבואו על דוד לעזרו" - פתרונו מה לך לספר יותר מי ומי באו אליו אלא סוף דבר בכל עת ועת באים אל דוד
"עד למחנה גדול כמחנה אלהים" - פתרון לא היה המחנה של דוד להיות כך גדול אלא כי מהשם היה המחנה כך גדול שבאו לו בעצת אלהים וזהו כמחנה אלהים ודוגמא מחנה אלהים דיעקב (בראשית ל"ב) ויש לומר מרוב חיילות קרהו מחנה אלהיםפסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
"בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות" - ואל תתמה שמיהודה באו לו מעט מכל שבט ושבט שבא לו שהרי אין צריך לבוא לו שום אדם מיהודה להמליכהו כי בני יהודה הם המליכוהו כבר בחברון אבל יתר השבטים שהיו עם בני שאול עד עתה הם הוצרכו לבוא בחברון להמליכו
"חלוצי צבא" - המוציאים מן העם ודוגמתו חלוצי צבא דמטות וי"א חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנופסוק כח (כל הפסוק)
"ויהוידע הנגיד לאהרן" - הוא אביו של בניהו
"הנגיד לאהרן" - המוציא והמביא
"ועמו שלשת אלפים ושבע מאות" - כולם מבני אהרן הכהן ויהוידע שהיה בימי יואש בן בניהו בנו של יהוידעפסוק כט (כל הפסוק)
"וצדוק נער" - לפיכך אל תתמה שלא היה נגיד
"ובית אביו שרים עשרים ושנים" - זה היא גדולה גדולה ועל כן לקחו הכהונה גדולה מאביתר ונתנוה לצדוק הכהןפסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
"ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" - שיודעים לתת עצה לפי הענין של מעשה שצריך לדוד להתיעץ היאך יחזק המלכות מפני בני שאול
"ראשיהם מאתים" - לבד מן השאר
"וכל אחיהם על פיהם" - על עצתםפסוק לד (כל הפסוק)
"ולעדור" - ל' עדור ממש כמו (ישעיהו ז) כל ההרים אשר במעדר יעדרון ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה וי"א לעדור כמו לערוך מלחמה
"בלא לב ולב" - מפורש בב"ר בין במתכוין בין שלא במתכוין היו מנצחין