רש"י על דברי הימים א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אתה תרעה את עמי" - על זה אמר דוד ה' רועי לא אחסר (תהלים כ"ג) אתה אומר לי אתה תרעה מה אני יכול לרעות אין הדבר תלוי בי אלא ה' רועי לא אחסר וגם אני לא אחסר לכם ודוגמא בשמואל (ב' כ"א) אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו במלחמה ולא תכבה את נר ישראל אמר להם דוד כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי (שם כ"ב)

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויכרות להם דוד ברית" - כאותו ברית שכרת יהוידע, דכתיב (מלכים ב יא): "ויכרות יהוידע את הברית בין ה' ובין המלך ובין העם להיות לעם לה'", פתרון: להיות לה' עבדים, וגם בין המלך ובין העם - להיות לו לעבדים כמשפט המלך, וגם המלך - לעשות כחוק לעבדיו, ללחום מלחמותם. "לפני ה'" - והלא לא היה המשכן בחברון, אלא מהו לפני ה'? - כל מקום שעושין תנאי או כורתין ברית, המקום שם הוא. דוגמא ביפתח (שופטים יא): "לפני ה' במצפה", ודוגמא (ויקרא ה): "ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו", כדמפרש בתורת כהנים.

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וילך דוד וגו'" - הלך מיד למלחמה כשהמליכוהו כל ישראל שלא יאמרו ישראל כל המלחמות שעשה דוד בימי שאול נוצח מזלו של שאול היה ועתה דואג להלחם לכך הלך מיד למלחמה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאמרו יושבי יבוס לדוד לא תבא הנה" - אינו מפרש כאן למה ובשמואל (ב' ה') מפרש ויאמר לדוד לא תבא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים ראו שלא יוכלו לעמוד לפני דוד ונתנו עורים ופסחים לפני שער העיר לאמר לא יבא דוד הנה כי אם ילחם עם העורים הללו כי ידעו כי בזוי הוא למלך להלחם עם העורים ומתוך כך ישוב ולא ילחם עמהם ודוד אמר בלבו אמת הוא כי לא נכון והגון לי להלחם עם עורים ועם פסחים אך כל מי שיכה היבוסי היאך שיגע בצנור וימשכם וישליכם משם את העורים על כן יאמרו עור ופסח לא יבא אל הבית (שם) אל בית דוד שיהא לו גנאי פן יאמרו עם אלו נלחם דוד

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויואב יחיה את שאר העיר" - הוא בנה והחזיק לבנות בדקי החומה דוגמא בעזרא היחיו את האבנים מערמות העפר (נחמיה ג')

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראש השלישים" - ראש הגבורים כמו ושלשים על כלו (שמות י"ד)

"עורר חניתו" - כאשר הוא נלחם במלחמה לא היה חוזר במלחמה עד שיהרג בחניתו ג' מאות חלל

"בן חכמוני" - (בשמואל ב' כ"ג) כתוב תחכמוני הוא אביו ויפה כח האב מכח הבן שכתוב בו (שם) על שמונה מאות גבורים חלל בפעם אחת

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוא בשלושה הגבורים" - הוא בכלל שלשה הגבורים כי הוא אחד מהם ושלשה אלו גבורים יותר משאר ל' ושלשה שנזכר בסמוך וכאן אינו מזכיר כי אם שנים ישבעם ואלעזר ובשמואל ב' כ"ג מזכיר אף השלישי דכתיב ואחריו שמא בן אגא הררי (שם א')

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בפס דמים" - שם מקום ובשמואל באפס דמים

"והפלשתים נאספו שם למלחמה" - שנזדרזו להנקם מישראל ומאותם גבורים שחרפו כמפורש בשמואל (ב' כג) בחרפם בפלשתים

"מלאה שעורים" - ורצו פלשתים לקוצרה ולהציתה באש

"וירדו שלושה מן השלושים" - שלשה אלו היו ראש לכל השלושים

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונציב פלשתים אז בבית לחם" - שכבר בית לחם לקחו והעמידו בה נציב שופט זה בתחלת מלכותו שעדיין פלשתים היו מושלים בם שכך מצינו שלפני בא דוד היו מושלים על ישראל בימי שמשון ושמואל דכתיב (בשמואל א' ד') התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים וגו'

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מי ישקני מים מבור בית לחם" - זה הי' מקומו של דוד דכתיב ודוד בן ישי מבית הלחמי (שמואל א' יח) ולפי שהיה דוד תדיר מלומד ורגיל באותן מים נתאוה להם וכל מים וכל אויר שאדם רגיל בהם יפין לו ושאין רגיל בהם ניזוק ודוגמא בריש יוסיפון מלכה אחת שחלתה על שנישאת חוצה מארץ מולדתה ואמרו הרופאים אין לה רפואה עד שתרחץ ותהנה ממימי מקומה וכן עשו לה

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויבקעו השלשה במחנה פלשתים" - בל"א (דורך ברעכן די שאר"ע)

"וישאבו" - כשהפלשתים עומדים בפני הבור באו ג' גבורי ישראל ובקעו ביניהם ושאבו על כרחם

"וינסך אותם לה'" - בר קפרא אומר חג הסוכות היה ונסכן על המזבח

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי בנפשותם הביאום" - שמסרו עצמם להריגה על המים

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה" - לאותם שלשה שבקעו במחנה פלשתים ושאבו המים ומה שאינו מזכיר את יואב עם הגבורים לפי שאין כבודו למנותו עם אלו כי הוא היה שר צבא ראש לכולם "ולו שם בשלשה" - אותו השם היה לו שגבורתו היתה כנגד כל גבורות כולם וטעות הוא

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מן השלושה בשנים" - הוא נכבד ולא כאותן שלשה כנגד השנים היתה גבורתו ולכלל גבורות השלשה לא בא (וזהו) ועד השלשה לא בא

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בן איש חיל" - דוגמא בן בליעל ובשמואל (ב' כ"ג) כתיב בן איש חי כי כן מנהג בני האדם כשרואים אדם זריז אומרים זה כולו חי

"אריאל" - גבורים בעלי כח ארי גבור וגם אל לשון אילי הארץ (יחזקאל י"ז)

"רב פעלים" - פעולות של גבורות הרבה עשה

"והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג" - ולא חשש מן הצינה והקור ויש אומרים ביום השלג כל השנה כולה אין הארי מסוכן יותר מיום השלג כשבא אדם נגדו זורק השלג ברגלו בין עיני האדם עד שלא יכול לראות והורגו ואני שמעתי כך על זאת

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש מדה" - שאר בני אדם אין צריך למדוד כי אם מאומד יכול לידע ודוגמא אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר יג) "כמנור אורגים" - עץ שכורכים עליו הבגד

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלשה" - לכלל גבורת השלשה לא בא לאותן ג' שמזכיר למעלה ולכן כתיב לא באלף "על משמעתו" - ל' מנוי וכן ובני עמון משמעתם (ישעיהו י"א)

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וגבורי החילים" - אך לא כאותן של מעלה