מצודות על דברי הימים א יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על דברי הימים א · יב · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוד עצור" - בעוד שהיה נחבא מפני שאול

"והמה בגבורים" - נחשבים המה בין הגבורים עוזרי נצחון המלחמה

מצודת ציון

"עצור" - נחבא וכלוא כמו עצור בחצר המטרה (ירמיהו לג)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מימינים וגו'" - שולטים בשתי ידיהם לירות באבנים ובחצים ע"י הקשת

"מאחי שאול" - מקרובי שאול מבני בנימין

מצודת ציון

"נושקי" - ענין מזוין כמו נושקי רומי קשת (תהלים עח)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הראש" - מן הבאים היה הראש אחיעזר ובא עמו יואש אחיו והמה בני השמעה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גבור בשלשים" - הוא היה הגבור בהשרים וממונה עליהם

מצודת ציון

"בשלשים" - בשרים כמו ומבחר שלישיו (שמות טו)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הקרחים" - אלקנה וגו' היו מבני קרח

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבדלו" - מעם שאול נבדלו ללכת אל דוד אל המצודה אשר במדבר שהיה דוד נחבא שם

"אנשי צבא" - למודים לצאת בצבא מלחמה ועורכי מלחמה בצנה והוא כעין מגן

"ופני אריה פניהם" - מפחידים במראות פניהם כמו האריה

"וכצבאים" - ממהרים לרוץ כצבי הרץ מהר על ההרים להנצל מיד הציד

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הקטן" - החלש שבהם האחד ירדוף מאה והגבור שבהם האחד ירדוף אלף

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא ממלא" - כי אז מתרבים המים מן הפשרת שלגים ובעבור זה היה הירדן מלא עד שהלכו המים על כל שפתיו ולגבורה גדולה תחשב לעבור במים עמוקים שוטפים ולא ישטפוהו המים

"ויבריחו" - עם כי נתייגעו בעברם במים מ"מ הבריחו כל יושבי העמקים לפה ולפה ולא עצרו כח לעמוד כנגדם

מצודת ציון

"גדותיו" - שפתי הנחל

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצא דוד" - מן המצד

"יהיה לי וגו'" - ר"ל ה' יתן בלבי שיהיה לבבי עליכם להיות לעם אחד ר"ל אהובים זה לזה

"ואם לרמותני" - על שראה בהם מאחי שאול חשש בדבר ואמר אם ביאתכם הנה לרמות אותי למען לא אהיה נשמר מכם ורוצים אתם לתפשני ולהצר לי בחנם בלא חמס בכפי כי לא עשיתי מאומה רע לשאול

"ירא אלהי וגו'" - אזי יראה ה' בהחמס הנעשה לי ויברר את הדבר להיות נגלה המרמה לבל אשמע לכם להיות לעם אחד

מצודת ציון

"ויוכח" - ענין ברור דברים כמו אשר הוכיח ה' (בראשית כד)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורוח לבשה וגו'" - ר"ל באה בלבו הרצון לדבר בעבור כולם

"לך דויד" - ר"ל להנאתך ולטובתך באנו

"ועמך" - חפצים אנו להיות עמך ובעזרתך

"שלום שלום לך" - ר"ל הלוא רואים אנו אשר השלום עמך ועם העוזרים לך ולא השיגם יד שאול וזהו בעזר אלהים ובהשגחתו ומדוע א"כ נבוא עמך ברמאות וכפל שלום שלום לחזק

"ויקבלם" - כי האמין לדברי עמשי בן אחותו

"בראשי הגדוד" - להיות גם המה לראשים על הגדוד

מצודת ציון

"ורוח" - ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (מלכים ב יט)

"הגדוד" - חיל הצבא

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבואו" - כשבא דוד עם פלשתים כשהלכו להלחם בשאול

"ולא עזרום" - אבל דוד לא עזר לפלשתים במלחמה כי בעצת הסרנים שלחוהו מן המלחמה לשוב למקומו כי אמרו בראשינו יפול וגו' ר"ל עם הבאת ראשינו ישוב אל שאול כי בזה ירצה אותו למחול לו על מה שמרד בו ובערמה הולך למלחמה

מצודת ציון

"נפלו" - ענין נטיה והתקרבות וכן אל הכשדים אתה נופל (ירמיהו לז)

"סרני" - ענין שררה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בלכתו" - כשחזר מן המלחמה לשוב למקומו לצקלג

"ראשי האלפים" - כ"א היה ראש על אלף אנשים

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עזרו עם דוד" - ר"ל כמו שעזר דוד את עצמו כן המה עזרוהו על הגדוד מבני עמלק אשר שבו נשי דוד ואנשיו ובניהם כמ"ש בשמואל א'

"ויהיו שרים" - כשרדף אחר עמלק מינה אותם לשרים על הצבא

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לעת" - כאומר סוף הדבר אשר בכל יום ויום באו אנשים לעזרו

"עד למחנה גדול" - עד נתרבו להיות מחנה גדול כמחנה אלהים ר"ל מרובה מאד וכן דרך המקרא כשרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת אלהים כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג')

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מספרי" - על כי חשב כל שבט לעצמו אמר מספרי בלשון רבים

"ראשי וגו'" - הראשים של חלוצי הצבא

"באו" - אשר באו אל דוד לחברון אחר שמלך על בני יהודה

"להסב" - לסבב אליו המלכות מבני שאול להמליכו על כל ישראל

מצודת ציון

"החלוץ" - ענין מזוין כמו חלוצי צבא (במדבר לא)

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נושאי צנה" - בעת יבואו למלחמה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהוידע" - הוא אביו של בניהו והיה השר על בני אהרן

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נער" - אז בבואו היה עדיין נער בשנים וגבור חיל ובאו עמו בית אביו השרים

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחי שאול" - קרובי שאול

"ועד הנה" - עד הזמן ההוא עדיין היו מרבית אנשיהם שומרים משמרת בית שאול להעמיד המלכות בידם ומעט מהם באו אל דוד כשהיה עוד עצור מפני שאול אבל לאחר שמת איש בושת הרבו לבא גם מהם

מצודת ציון

"מרביתם" - לשון רבוי

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנשי שמות" - היו מפורסמים וידועים בשמם בבית אבותם

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומחצי מטה מנשה" - הם שנחלו בא"י עצמה

"אשר נקבו בשמות" - בני השבט פרשו בשמות מי ומי ההולכים לבא להמליך את דוד

מצודת ציון

"נקבו" - נתפרשו כמו ונוקב שם (ויקרא כד)

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יודעי בינה לעתים" - המשכילים לקבוע עתים לדעת מה יעשה ישראל ר"ל המה קבעו החדשים ועברו השנים כן ארז"ל או ר"ל שהיו משכילים לקבוע עתים בדבר המלחמה וכדומה

"ראשיהם" - מהם באו ראשיהם והיו במספר מאתים וכל אחיהם הנשארים בארצם על פיהם יצאו ויבואו וכאומר והרי הוא כאילו באו כולם

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולעדור בלא לב ולב" - ר"ל ובאו לערוך מלחמה בעבורו בלבב שלם ולא באו לערוך בלב ולב והוא ענין רמיה וכן בלב ולב ידברו (תהלים יב) ע"ש שנראה כאלו מדבר ועושה בשליחות לב האחד ולב האחר בל עמו והוא ענין מליצה

מצודת ציון

"ולעדור" - ענינו כמו ולערוך ועל שם זה נקראים מערכת וקבוצת המקנה בשם עדר

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכל כלי" - ר"ל בכל כלי זיין אשר יוצאים בהם בצבא מלחמה

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בלבב שלם" - כי רכי הלבב אף בעת יערכו מלחמה לבם חלוק אם ללחום אם לחדול אבל כל אלה לא כן המה

"כל שרית ישראל" - הנשארים בארצם ולא באו

"לב אחד" - ר"ל מבלי רמיה בלא לב ולב

מצודת ציון

"עודרי מערכה" - עורכי מערכה

"שרית" - כמו שארית ונפלה האל"ף ודוגמתו יתן ה' את שלתך (שמואל א א)והוא כמו שאלתך

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי הכינו" - ולכן מצאו די ספוקם

"אחיהם" - חבריהם אנשי חברון

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הקרובים אליהם" - הסמוכים לאנשי חברון

"עד יששכר וגו'" - ואף כי נחלתם היה בקצה גבול א"י כמ"ש (ביהושע י"ט) מכל מקום קרובים היו מבני עבר הירדן

"ובבקר" - טעונים על הבקר

"מאכל קמח" - גם הביאו מיני מאכל עשוי מקמח

"כי שמחה בישראל" - שמחה היתה בישראל על שהמליכו מלך משכיל ומוצלח ולזה הרבו להביא כל אלה לעשות משתה ושמחה

מצודת ציון

"ובפרדים" - הם הבאים מן הסוס והחמור

"דבלים" - תאנים יבשים דרוסות יחד ונעשים גוף אחד

"וצמוקים" - ענבים יבשים