מצודות על דברי הימים א יא
<< · מצודות על דברי הימים א · יא · >>
פסוק א
מצודת דוד
"חברונה" - אחר שמלך בחברון על יהודה
"עצמך ובשרך" - כמו כל בית יהודה כי בני איש אחד נחנופסוק ב
מצודת ציון
"שלשום" - יום השלישי מהיום
מצודת דוד
"אתה המוציא" - כאילו אמרו לא יגדל אהבת בית יהודה עלינו על אשר מלכת בהם ראשונה כי גם עלינו משלת מאז
"את ישראל" - א"כ עליך לרעות את כל ישראל אלו כאלו בשוהפסוק ג
מצודת דוד
"כל זקני ישראל" - אשר הכח בידם להמליכו
"ויכרות וגו'" - להיות להם לאוהב כמו לבית יהודה
"לפני ה'" - לפני ארון ה' כי הביאוהו שמה לפי שעהפסוק ד
מצודת דוד
"ירושלים" - אל ירושלים להלחם בה
"ושם היבוסי" - כי בני יהודה ובני בנימין לא הורישום מאזפסוק ה
|דוד= "לא תבוא הנה" - ר"ל לא תוכל לכבשה בעבור חזקה
"מצודת ציון" - שם מבצר חזק סמוך למקום יבוס
"היא עיר דוד" - לאחר זמן נקראה שמה עיר דוד |ציון= "- שם מבצר חזק סמוך למקום יבוס
"היא עיר דוד" - לאחר זמן נקראה שמה עיר דוד
"פסוק ו
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"יחיה" - יאמר בדרך השאלה על תקון בדק הבנין כמו היחיו את האבנים (נחמיה ג')
מצודת דוד
"מן המלוא" - סמוך להחומה הניח מקום פנוי להיות מוכן להאסף שם מרבית אנשים וכן קראו מלוא (ירמיהו ד) ומן המלוא ולפנים בנה בתים סביב
"ועד הסביב" - כפל הדבר לומר שאת הכל בנה
"יחיה" - היה מחזק בדקי שאר העיר בחומות ומגדליםפסוק ט
מצודת דוד
פסוק י
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"השלישים" - ענינו שרים וגבורים כמו ומבחר שלישיו (שמות, טו)
"עורר" - מלשון התעוררות ותנועה
מצודת דוד
"ואלה וגו'" - אשר התחזקו עמו
"ישבעם" - הוא יושב בשבת האמור בשמואל ב' כי פתרון אחד להם
"בן חכמוני" - הוא תחכמוני האמור בשמואל ב' ופתרון אחד להם וכאשר איש ירושלים יקרא בן ירושלים וירושלמי
"הוא עורך וגו'" - ר"ל אחר שהרג שלש מאות חלל בפעם אחת סמוך לה היה עורר את חניתו להלחם בם כאלו עתה התחיל להלחם (ובשמואל ב' משבחו באהבת החכמה עם הגבורה לומר אחר שהרג שמונה מאות חלל חזר לשבת בישיבת החכמה)פסוק יב
מצודת דוד
"ואחריו" - במעלה
"הוא בשלושה הגבורים" - הוא היה אחד מהשלשה גבורים האמורים בשמואל ב' שהיו עם דוד בחרפם פלשתים וגו' ולקצר סמך על מה שנאמר שםפסוק יג
מצודת ציון
"בפס דמים" - שם מקום
"חלקת השדה" - אחוזת השדה
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת ציון
"ונציב" - ענין פקיד וממונה
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"ויתאו" - מלשון תאוה וחשק
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת דוד
"ויבקעו" - כאשר שמעו שהתאוה להם הלכו מעצמם לעשות נחת רוח לדוד ועברו דרך המחנה וכאלו בקעוה לעשות בה דרך ללכת
"וינסך" - שפכם ארצה לשם ה'פסוק יט
מצודת דוד
"ויאמר" - נתן טעם על שלא שתה מהם ואמר חלילה וגו' ר"ל חולין הוא לי לשתותם מחמת יראת ה'
"הדם וגו'" - וכי אשתה דם האנשים אשר הלכו בסכנת נפשותם כי הלא בסכנת נפשותם הביאום א"כ המים לדם יחשבפסוק כ
מצודת דוד
"ראש השלשה" - הוא היה הראש מהשלשה שבקעו המחנה להביא המים
"והוא עורר וגו' על וגו'" - ר"ל על ההריגה בסמוך לה היה עורר את חניתו להלחם עמהם כאלו עתה התחיל להלחם
"ולו שם בשלושה" - ר"ל שהיה מפורסם לגבור בין שלשת הגבורים הראשונים והם ישבעם ואלעזר ושמה הנזכר בשמואל ב' ור"ל גם הם עם כל גבורתם החשיבו גם את אבשי לגבורפסוק כא
מצודת דוד
"מן השלשה בשנים" - ר"ל מבין שלשה שואבי המים בהשנים שהיו עמו היה הוא הנכבד מהם ולזה היה להם לשר
"ועד השלשה" - אבל לא בא למעלת השלשה הראשוניםפסוק כב
מצודת דוד
"רב פעלים" - פעל הרבה גבורות
"שני אריאל מואב" - תרגם יונתן תרין רברבי מואב וע"ש גבורתו קראם אריאל שהיא מלה מורכבת מן ארי ומן אל שהוא ענין חוזק כמו ביד אל גוים (יחזקאל ל"א)
"בתוך הבור" - עם כי המקום דחוק להתחזק בו
"ביום השלג" - עם היות כי טבע הארי להתחזק בו ביותר בזמן הקור ומטבע האדם להמנע ממנו הפעולות החיוניות בתגבורת הקור עם כל זה התגבר עליו והכהו נפשפסוק כג
מצודת ציון
"כמנור אורגים" - הוא העץ העגול אשר האורג כורך עליו השתי ובמשנה נקרא כובד (שבת ק"ג)
"בשבט" - בשרביט
מצודת דוד
"איש מדה" - רצה לומר בעל מדה גדולה וכן אנשי מדות (במדבר י"ג)
"כמנור אורגים" - בית יד החנית היתה כמנור אורגיםפסוק כד
מצודת דוד
"אלה" - הפועלים ההם
"ולו שם" - ר"ל שהיה מפורסם לגבור בין שלשה הגבורים שואבי המים שהיו ראשי השלשים ור"ל שעם כל גבורתם החשיבו גם אותו לגבור אבל שלשה הגבורים הראשונים לא החשיבו אותו למאומה לגודל הגבורה אשר היה בהםפסוק כה
מצודת דוד
"מן השלשים" - האמורים בשמואל ב' ונזכרים הם למטה
"הנו נכבד הוא" - הנו הוא היה נכבד מהם ולזה לא חשבוהו עמהם אבל לא בא למעלת שלשה שואבי המים ראשי השלשים ולזה לא חשבוהו גם עמהם
"על משמעתו" - להיות עמו לשמוע ולעשות כל אשר יצוה