מ"ג דברי הימים א טז כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים א


<< · מ"ג דברי הימים א טז · כט · >>

מקרא

כתיב: הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש

מנוקד: הָבוּ לַיהוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ.

עם טעמים: הָב֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ  שְׂא֤וּ מִנְחָה֙ וּבֹ֣אוּ לְפָנָ֔יו
הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבו לה' כבוד שמו" - שמו אדני והוא אדון לכל וזהו הבו לה' כבוד שמו כי כשמו כן תהלתו

"השתחוו לה' בהדרת קודש" - כי כן אמרנו הוד והדר לפניו

"חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט" - מלך כשרואה שדואגים ויראים ממנו אז הוא מטיל עליהם יותר אימה והם דואגים ממנו יותר שלא יחריב כל בתיהם ומדת הקב"ה אינו עושה כן כשהעולם יראים ממנו אז תכון תבל בל תמוט שהוא עושה נקמה והישרים מתקיימים והארץ מתקיימת ואינה מתמוטטת לכן חילו מלפניו כל הארץ אך אל תדאגו כי לא יבא הקב"ה כי אם לתקן העולם לישבו אבל כשאין הבריות דואגים ממנו וחוטאים אז יהפכם ויאבדם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כבוד שמו" - הכבוד הראוי לשמו

"בהדרת" - באוהל הארון המהודר בקדושה

מצודת ציון

"שאו" - הרימו