לדלג לתוכן

מ"ג דברי הימים א ב ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ובני כרמי עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם.

מנוקד:
וּבְנֵי כַּרְמִי עָכָר עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם.

עם טעמים:
וּבְנֵ֖י כַּרְמִ֑י עָכָר֙ עוֹכֵ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מָעַ֖ל בַּחֵֽרֶם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ובני כרמי עכר" - ולמה אני קורהו עכר והלא עכן שמו (ומפורש) לפי שהוא עכר את ישראל שעבר על החרם ונפלו על ידו ל"ו (אלף[1]) איש והוא מה שפירשתי שכל מה שיכול לספר בגנות מספר (ואעפ"כ) (ס"א ועל כן לא) יצא מלכות מהם

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"עוכר" - ענין בלבול והשחתה כמו עכרתם אותי (בראשית לד)

"מעל" - ענין חטא ופשע 

מצודת דוד

"ובני כרמי" - כרמי היה בן זבדי והוא זמרי בן זרח ואף שאחד היה אמר ובני כי כן דרך לשון המקרא כמו ובני דן חושים (בראשית מ"ו) ורבים כמוהו

"עכר" - הוא עכן וקראו לגנאי כאמור כי היה עוכר ישראל בדבר אשר מעל בחרם בימי יהושוע ועי"ז נסו ישראל לפני האויב ונפלו בחרב


  1. ↑ ט"ס, בפסוק נאמר [יהושע ז-ה] "ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש".