מ"ג דברי הימים א ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים א


<< · מ"ג דברי הימים א ב · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובני כרמי עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְנֵי כַּרְמִי עָכָר עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְנֵ֖י כַּרְמִ֑י עָכָר֙ עוֹכֵ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מָעַ֖ל בַּחֵֽרֶם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובני כרמי עכר" - ולמה אני קורהו עכר והלא עכן שמו (ומפורש) לפי שהוא עכר את ישראל שעבר על החרם ונפלו על ידו ל"ו אלף איש והוא מה שפירשתי שכל מה שיכול לספר בגנות מספר (ואעפ"כ) (ס"א ועל כן לא) יצא מלכות מהם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובני כרמי" - כרמי היה בן זבדי והוא זמרי בן זרח ואף שאחד היה אמר ובני כי כן דרך לשון המקרא כמו ובני דן חושים (בראשית מ"ו) ורבים כמוהו

"עכר" - הוא עכן וקראו לגנאי כאמור כי היה עוכר ישראל בדבר אשר מעל בחרם בימי יהושוע ועי"ז נסו ישראל לפני האויב ונפלו בחרב

מצודת ציון

"עוכר" - ענין בלבול והשחתה כמו עכרתם אותי (בראשית לד)

"מעל" - ענין חטא ופשע