מ"ג דברים לא כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג דברים לא · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַקְהִ֧ילוּ אֵלַ֛י אֶת־כׇּל־זִקְנֵ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְשֹׁטְרֵיכֶ֑ם וַאֲדַבְּרָ֣ה בְאׇזְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כְּנוּשׁוּ לְוָתִי יָת כָּל סָבֵי שִׁבְטֵיכוֹן וְסָרְכֵיכוֹן וַאֲמַלֵּיל קֳדָמֵיהוֹן יָת פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין וְאַסְהֵיד בְּהוֹן יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
כְּנוּשׁוּ לְוָותִי יַת כָּל חַכִּימֵי שִׁבְטֵיכוֹן וְסַרְכֵיכוֹן וַאֲמַלֵיל בְּמִשְׁמְעֵהוֹן יַת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִילֵין וְאַסְהִיד בְּהוֹן יַת שְׁמַיָא וְיַת אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הקהילו אלי" - ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל לפי שנאמר עשה לך ולא השליט יהושוע עליהם ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו (ס"א ביום מותו) לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות

"ואעידה בם את השמים ואת הארץ" - וא"ת הרי כבר העיד למעלה העידותי בכם היום וגו' התם לישראל אמר אבל לשמים ולארץ לא אמר ועכשיו בא לומר האזינו השמים וגו'

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


הקהילו אלי. ולא תקע היום בחצוצרות להקהיל את הקהל, שכן כתוב (במדבר י) עשה לך שתי חצוצרות כסף, ולא נשתמש בהן יהושע אבל נגנזו בחייו של משה, לקיים מה שנאמר (קהלת ח) ואין שלטון ביום המות, שהרי תקיעת החצוצרות הוא סימן למלכות ושולטנות

ואעידה בם את השמים ואת הארץ. יאמר זה על פסוק האזינו השמים ותשמע הארץ שהוא עתיד להזכיר מיד, ועתה העיד עליהם בסוף דבריו את השמים ואת הארץ כמי שמחתים העדים בסוף השטר על הדברים והתנאים שהתנו בינו ובין חברו, וכן אמר למעלה העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, כי הכל ענין אחד וכל הפרשיות כלן ביום אחד נאמרו. והנה משפט ספר תורה להיות ואעידה בראש הדף, כי הוא תשלום הסימן בי"ה שמ"ו, וכבר הזכרתי טעם הדבר בסדר בשלח (שמות יד) במלת הבאים, והוא"ו הזאת רמז לוא"ו שבשם הגדול, והוא השמים שהזכיר שהוא מכלל העדים, והבן זה.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואדברה באזניהם את הדברים האלה" דברי שירת ה אזינו:

" ואעידה בם את השמים ואת הארץ" כאמרו האזינו השמים כו':

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כח) "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם" וגו' "ואדברה באזניהם את הדברים האלה". שיאמר אח"כ שהוא השירה: "ואעידה בם את השמים". כמ"ש האזינו השמים, ובאר הטעם כי בעת שחיה משה היה ענשם השגחיי, אבל אח"כ יהיה ע"י הסתרת פנים ולזה צריך להודיעם זה, וז"ש:

הפשט

(כח) "הקהילו אלי וגו' ואדברה באזניהם את הדברים האלה." שאומר להם בעצמי דברי השירה וגם ואעידה בם בפועל את השמים ואת הארץ:


הערות

(כח) "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה" למען תהיה בקבלת התורה כלם שוגגים כי לא הוסיפו דבר בתורת ה', וגם ואעידה בם את השמים ואת הארץ שכ"ז שיעמדו השמים על הארץ כן תעמוד תורת ה' בשלמותה ולא תשתנה בשום דור ובשום מקום:

 

<< · מ"ג דברים · לא · כח · >>