מ"ג דברים כו י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יְהוָה וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהֹוָ֑ה וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּכְעַן הָא אֵיתִיתִי יָת רֵישׁ אִבָּא דְּאַרְעָא דִּיהַבְתְּ לִי יְיָ וְתַחֲתִנֵּיהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וְתִסְגּוֹד קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּכְדוֹן הָא אַיְתֵיתִי יַת שֵׁירוֹי בִּיכּוּרֵי אִבָּא דְאַרְעָא דִיהַבְתְּ לִי יְיָ וְתַחְתוּנֵיהּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וְתִסְגוֹד קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואומרו "הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית" וגו' "אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי", כמו שפירשתי למעלה במאמר אשר ה' אלהיך נותן לך:
ואומרו "וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה'" - בזה העיר רוח חיים בטובה המופלאת בעדות המופלג אשר יזכו אליו הצדיקים, והוא, שתתקרב נפש הצדיק לפני אור הנערב ותשתחוה לפניו באין מסך מבדיל, אשרי נפש אדם שתגיע לגדר מופלג כזה, והוא אומרו: והשתחוית לפני ה' אלהיך - שם תכיר הנפש אלהיה, ואמר סמוך לזה ...מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ועתה . מיד.
הנה . בשמחה.
הבאתי . משלי.
את ראשית פרי האדמה . מכאן אמרו, יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רמון שביכר - קושרין אותו בגמי, ואומר "הרי אלו בכורים".
אשר נתתה לי ה' . מכאן אמרו, האפטרופוס והעבד ושליח ואשה וטומטום ואנדרוגינוס - מביאין ואין קורין, שאין יכול לומר " אשר נתתה לי ה' ".
והנחתו לפני ה' א-להיך, והשתחוית לפני ה' א-להיך . מלמד שטעונים (הנפה) [הנחה] ב' פעמים, אחת בשעת קריאה ואחת בשעת השתחואה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
יועתה . מיד. הנה . בשמחה. הבאתי . משלי. אחר שספר רוב החסד, יאמר שהביא דורון לבית ה' מעט פירות האדמה? ומכ"ש שאמר בעצמו שהיא ארץ זבת וגו' , שהמעט הפירות אינם נחשבים שם כלל! אבל משום שבהבאת ביכורים יש ג' דברים-
א) שיביאם בעוד שהם חדשים, שזמן הקריאה יתחיל מחג השבועות.
ב) הבאתם בשמחה. (כמו שהובא בת"א, מפ"ג דביכורים ממשנה א עד משנה ה).
ג) הטורח להביא מאדמתו.
וזה נכלל בשלש התיבות האלה. ועתה , הוא על הזמן שהוא קורא. והנה , יבא על השמחה. ובפסיקתא זוטא למד מג"ש, (שמות ד יד) הנה הוא וגו' ושמח בלבו . אך אפשר שהוא רק אסמכתא. אבל י"ל, דבכל מקום שנאמר " הנה ", בא להורות שהיה הדבר בשלמות. וכן כאן, בא להורות שהבאתו היא בשלמות, היינו שהביא בשמחה. הבאתי , יורה שאני בעצמי נשאתי מאדמתי, כאשר יסיים " את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה' ".
והנה ב (ספר) שמות אמר ראשית בכורי , שהנה אשר יתבשלו בהתחלת זמן הבישול. כי יכיר אותם תמיד, כי בכל מין ומין, ניכר הביכורים ע"י תכונת גידולם. וכן לעיל שאמר מראשית כל פרי , תפרש ג"כ שיברור מאלה, אשר יכיר שהמה ראשית הביכורים. אבל כאן שאמר " ראשית פרי ", משמעו ביחוד, הפרי שנתבשלה בראשונה. ומאין מכירה אח"כ? לזה אמרו בספרי, "מכאן אמרו, יורד אדם לתוך שדהו כו' קושרין אותה בגמי" - שעושה בה סימן.
אשר נתתה לי ה '. הלא כבר אמר ב' פעמים - אשר ה' א-להיך נותן לך . ויתן לנו את הארץ הזאת ! לזה אמר בספרי, "מכאן אמרו, האפורופסין והעבד והשליח וטומטום ואנדרוגינוס - מביאין ואין קורין כו'".
והנחתו לפני ה' . כבר נתבאר בדבר הגר"א (לעיל פסוק ד), שדעת הספרי כפשטות הכתוב, שהיו שתי הנחות.
והשתחוית . מבואר ברמב"ם, שההשתחויה היתה בפשוט ידים ורגלים.