לדלג לתוכן

אור החיים על דברים כו יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אור החיים על דבריםפרק כ"ו • פסוק י"א |
י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ"ו, י"א:

וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכׇל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃




"ושמחת בכל הטוב" על דרך אומרו:(תהלים, קמה)“טוב ה'”; ולהעירך על זה, אמר "בכל הטוב", פירוש: דבר הכולל כל הטוב, ואין זה אלא הקב"ה שהוא מקור הטוב. ״אשר נתן לך״, פירוש: כי דבר זה אין ערך אליו אלא מתנת חנם. ואמר"לך"לשלול זולתו - לא מלאך ולא שרף יזכה לזה.

גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה, כאומרם ז"ל (ברכות ה, א): "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם:

ואומרו "ולביתך", כי לא לנשמה לבד יגיע הטוב אלא גם לבית הנשמה, שהיא רוח ונפש, שהם משכן הנשמה, כל א' יתעדן כפי יכלתו:

ואומרו "והלוי" - יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו בזוהר (ח"ב צ"ד) וזה לשונם: ״זכה יתיר - יהבין ליה נשמתא וכו', זכה יתיר - יהבין ליה נשמתא מאור אצילות״ וכו׳. ע"כ. ולבחינה זו יקרא הכתוב לוי, לפי שמתְלוֹת עם האדם מחדש:

ואומרו "והגר" - יתבאר על פי דבריהם ז"ל (זוהר ח"ג רי"ז.) שאמרו כי כשיגיע ליד אדם מצוה מאותם מצות שאינם נוהגות תמיד, אותם הנשמות שכבר נסתלקו מהעולם והם חסרי מצוה זו - באים וגרים עם העושה המצוה, על זה הדרך: קרובים לשכר ורחוקים מן ההפסד, כאמור באורך בדברי המקובלים, וכנגד בחינה זו אמר: והגר אשר בקרבך: