מ"ג דברים כא ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יְהוָה וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהֹוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כָּהֲנַיָּא יֵימְרוּן כַּפַּר לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל דִּפְרַקְתָּא יְיָ וְלָא תִתֵּין חוֹבַת דַּם זַכַּאי בְּגוֹ עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל וְיִתְכַּפַּר לְהוֹן עַל דְּמָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כַּהֲנַיָא יֵימְרוּן כַּפֵּר לְעַמָךְ יִשְרָאֵל דִּפְרַקְתָּא יְיָ וְלָא תְשַׁוֵי חוֹבַת אֲדַם זַכְּאַי בְּגוֹ עַמָּךְ יִשְרָאֵל וּגְלֵי מַן קַטְלֵיהּ וְיִתְכַּפֵּר לְהוֹן עַל דְּמָא וּמִן יַד נַפְקִין נְחִיל דְּמוֹרָנִין מִגוֹ פָּרָתָא דְעֶגְלְתָא נַגְדִין וְאָזְלִין עַד אַתְרָא דְקָטוֹלָא תַמָּן וְסַלְקִין עֲלוֹי וְאַחֲדִין בֵּי דִינָא יָתֵיהּ וְדַיְינִין יָתֵיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם – הַכָּתוּב מְבַשְּׂרָם, שֶׁמִּשֶּׁעָשׁוּ כֵּן, יְכֻפַּר לָהֶם הֶעָוֹן (סוטה מ"ו ע"א).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
אשר פדית ה' . מלמד שכפרה זו מכפרת על יוצאי מצרים.
כפר לעמך . אלו החיים.
אשר פדית . אלו המתים. מלמד שהמתים צריכים כפרה. נמצינו למדין ששופך דמים חוטא [עד יצ"מ (=יציאת מצרים) ].
אשר פדית . על מנת כן פדיתנו, שלא יהיו בנו שופכי דמים. ד"א, על מנת כן פדיתנו, שאם נחטא, אתה מכפר לנו.
קמט.
[ונכפר להם הדם .] ורוח הקודש אומר, "כל זמן שתעשו ככה, הדם מכפר להם".
ואתה תבער . בער עושי הרעות מישראל.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמח.
כפר לעמך אשר פדית . מה שהוסיף " אשר פדית ", משמע שיכפר לעם יוצאי מצרים, שהם היו הנפדים; לא עם החיים עתה, שהם לא נפדו. וז"ש " כפר לעמך , אלו החיים" [ר"ל אם היה כתוב "כפר לעמך", פי', לעמך החיים עתה]. " אשר פדית, אלו המתים", שמזה משמע שיכפר ליוצאי מצרים שפדה אותם, והם מתו כבר.
ופי' חז"ל, שמלמד שעל מנת כן פדה אותנו, שלא ימצא בשום דור מן הדורות שופכי דמים. ועתה שנמצא שופכי דמים, התגלה למפרע, שיוצאי מצרים לא היו ראוים אל הפדיון; וכל הנסים שעשה להם, היו ללא צורך. והרי על ידי חטא זה, חזר האשמה על יוצאי מצרים, שנודע שלא היו ראוים. שאם היו ראוים, היה זכותם מציל את בניהם מחטא שפיכת דמים, והם צריכים כפרה. וזה שאמר ש"המתים צריכים כפרה".
ומבאר כי השופך דמים חוטא עד יציאת מצרים, וכפרה זו שמנקה אותם מעון שפיכת דמים, מכפרת על יוצאי מצרים. [וכבר אמרו שהעושים לו נס מנכים לו מזכויותיו. ואחר שנודע שלא היו ראוים לנסים האלה ונעשו לבטלה, ממילא ינוכה להם מזכיותיהם וצריכים כפרה].
ובד"א מפרש מה שכתב, אשר פדית ה' . ר"ל הלא על מנת כן פדית אותם, שאם יחטאו תכפר עונותיהם. שאם לא כן לא היה ראוי שיגאלם, אחר שידע שאי אפשר שלא יחטאו בעתיד, והיה כלל הפדות לבטלה. כי כשיחטאו ולא ימצאו כופר, ישוב להגלותם, ולמה פדם בחנם!
קמט.
ונכפר להם הדם . בא בבנין מורכב מנפעל והתפעל. שבנין נפעל מורה, שבזה יכופר להם ולא יחול עליהם עון דם. ובנין התפעל, שמורה עשות הפעולה בעצמו, בענין שהוא הפועל והנפעל, מציין שהגם שאין כפרה לדם הנשפך כי אם בדם שופכו; אחר שיעשו מעשים האלה, הדם יכפר לכם. ר"ל דם הנרצח יעשה משפט ברוצחו, כמו שדם נבות עשה נקמה באחאב, והדם יעשה הכפרה. ועל זה בא בנין התפעל, שפועל ונפעל כאחד.
והוסיף ואתה תבער הדם הנקי, ר"ל שיש עוד אופן שני, אם תעשה הישר בעיני ה', אז תזכה שיתגלה מי הוא הרוצח; ואתה בעצמך תעשה בו משפט, לבער עושי הרעות מישראל. ועל צד זה בא גם בנין נפעל, שהדם יכופר על ידי אחר; שהוא על ידי הבית דין, שיבערו דם הנקי. וזה יהיה אם תעשה הישר בעיני ה'.