מ"ג דברים כא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



<< · מ"ג דברים כא · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יְהוָה וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהֹוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כָּהֲנַיָּא יֵימְרוּן כַּפַּר לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל דִּפְרַקְתָּא יְיָ וְלָא תִתֵּין חוֹבַת דַּם זַכַּאי בְּגוֹ עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל וְיִתְכַּפַּר לְהוֹן עַל דְּמָא׃
ירושלמי (יונתן):
כַּהֲנַיָא יֵימְרוּן כַּפֵּר לְעַמָךְ יִשְרָאֵל דִּפְרַקְתָּא יְיָ וְלָא תְשַׁוֵי חוֹבַת אֲדַם זַכְּאַי בְּגוֹ עַמָּךְ יִשְרָאֵל וּגְלֵי מַן קַטְלֵיהּ וְיִתְכַּפֵּר לְהוֹן עַל דְּמָא וּמִן יַד נַפְקִין נְחִיל דְּמוֹרָנִין מִגוֹ פָּרָתָא דְעֶגְלְתָא נַגְדִין וְאָזְלִין עַד אַתְרָא דְקָטוֹלָא תַמָּן וְסַלְקִין עֲלוֹי וְאַחֲדִין בֵּי דִינָא יָתֵיהּ וְדַיְינִין יָתֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונכפר להם הדם" - הכתוב מבשרם שמשעשו כן יכופר להם העון

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


כפר לעמך. דרשו בפסיקתא אלו החיים שמתכפרין בממונם, אשר פדית אלו המתים שמתכפרין בממון החיים. ולמדנו מזה שההקדשות שנוהגין החיים להקדישם בעד המתים, שיש להם תועלת למתים, וכל שכן אם הבן מקדיש בעד אביו שהוא זכות לאביו בהיות אוכל הבן פירותיו, והוא הדין לאומר בשבילו קדיש או שום ברכה בבית הכנסת בצבור, וכמו שאמרו באגדה באותו מעשה של רבי עקיבא, וכדאיתא במסכת כלה.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כפר לעמך" כפר אתה בדם שופכו. כאמרם ז"ל (סנהדרין) מי שנתחייב הריגה לסטים באים עליו:

" ונכפר להם הדם" יכופר בדיני שמים בדם שופכו באופן שיהי' נראה כמתכפר מאליו:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קמח.

אשר פדית ה' . מלמד שכפרה זו מכפרת על יוצאי מצרים.

כפר לעמך . אלו החיים.

אשר פדית . אלו המתים. מלמד שהמתים צריכים כפרה. נמצינו למדין ששופך דמים חוטא [עד יצ"מ (=יציאת מצרים) ].

אשר פדית . על מנת כן פדיתנו, שלא יהיו בנו שופכי דמים. ד"א, על מנת כן פדיתנו, שאם נחטא, אתה מכפר לנו.

קמט.

[ונכפר להם הדם .] ורוח הקודש אומר, "כל זמן שתעשו ככה, הדם מכפר להם".

ואתה תבער . בער עושי הרעות מישראל.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

כפר לעמך ישראל. מכאן שכל ישראל ערבים זה לזה: כפר לעמך ישראל אשר פדית. ר"ת בגי' זה הכהנים:


פרשת כי תצא

<< · מ"ג דברים · כא · ח · >>