קטגוריה:דברים כא ח

מלבי"ם - התורה והמצוה

קמח.

כפר לעמך אשר פדית . מה שהוסיף " אשר פדית ", משמע שיכפר לעם יוצאי מצרים, שהם היו הנפדים; לא עם החיים עתה, שהם לא נפדו. וז"ש " כפר לעמך , אלו החיים" [ר"ל אם היה כתוב "כפר לעמך", פי', לעמך החיים עתה]. " אשר פדית, אלו המתים", שמזה משמע שיכפר ליוצאי מצרים שפדה אותם, והם מתו כבר.

ופי' חז"ל, שמלמד שעל מנת כן פדה אותנו, שלא ימצא בשום דור מן הדורות שופכי דמים. ועתה שנמצא שופכי דמים, התגלה למפרע, שיוצאי מצרים לא היו ראוים אל הפדיון; וכל הנסים שעשה להם, היו ללא צורך. והרי על ידי חטא זה, חזר האשמה על יוצאי מצרים, שנודע שלא היו ראוים. שאם היו ראוים, היה זכותם מציל את בניהם מחטא שפיכת דמים, והם צריכים כפרה. וזה שאמר ש"המתים צריכים כפרה".

ומבאר כי השופך דמים חוטא עד יציאת מצרים, וכפרה זו שמנקה אותם מעון שפיכת דמים, מכפרת על יוצאי מצרים. [וכבר אמרו שהעושים לו נס מנכים לו מזכויותיו. ואחר שנודע שלא היו ראוים לנסים האלה ונעשו לבטלה, ממילא ינוכה להם מזכיותיהם וצריכים כפרה].

ובד"א מפרש מה שכתב, אשר פדית ה' . ר"ל הלא על מנת כן פדית אותם, שאם יחטאו תכפר עונותיהם. שאם לא כן לא היה ראוי שיגאלם, אחר שידע שאי אפשר שלא יחטאו בעתיד, והיה כלל הפדות לבטלה. כי כשיחטאו ולא ימצאו כופר, ישוב להגלותם, ולמה פדם בחנם!

קמט.

ונכפר להם הדם . בא בבנין מורכב מנפעל והתפעל. שבנין נפעל מורה, שבזה יכופר להם ולא יחול עליהם עון דם. ובנין התפעל, שמורה עשות הפעולה בעצמו, בענין שהוא הפועל והנפעל, מציין שהגם שאין כפרה לדם הנשפך כי אם בדם שופכו; אחר שיעשו מעשים האלה, הדם יכפר לכם. ר"ל דם הנרצח יעשה משפט ברוצחו, כמו שדם נבות עשה נקמה באחאב, והדם יעשה הכפרה. ועל זה בא בנין התפעל, שפועל ונפעל כאחד.

והוסיף ואתה תבער הדם הנקי, ר"ל שיש עוד אופן שני, אם תעשה הישר בעיני ה', אז תזכה שיתגלה מי הוא הרוצח; ואתה בעצמך תעשה בו משפט, לבער עושי הרעות מישראל. ועל צד זה בא גם בנין נפעל, שהדם יכופר על ידי אחר; שהוא על ידי הבית דין, שיבערו דם הנקי. וזה יהיה אם תעשה הישר בעיני ה'.