מ"ג דברים יד ה
לא בדוק
כתיב:
איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר.
מנוקד:
אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.
עם טעמים:
אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אַיְלָא וְטַבְיָא וְיַחְמוּרָא וְיַעְלָא וְרֵימָא וְתוּרְבְּלָא וְדֵיצָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אַיְלִין וְטַבְיַן וְיַחֲמוּרִין יַעֲלִין וְרִימְנִין וְתוֹרֵי בַּר וְדִיצִין: |
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
מלבי"ם - התורה והמצוה
צד.
זאת הבהמה . וחשב (=הביא בחשבונו) חיות. ובפ' שמיני אמר, זאת החיה מכל הבהמה . מלמד ששמות חיה ובהמה נופל על כולם, והתבאר בפרטות שמיני סו .
ואמר בחולין סג ע"ב, "תניא רבי אומר, גלוי וידוע שבהמות טמאות מרובות מן הטהורות, לפיכך מנה בטהורות וכו'. ועופות טמאות מרובות, לפיכך מנה בטמאות".
ומ"ש " ותאו , פי' רי יוסי שהוא שור הבר" - ומין חיה הוא, כמ"ש בכלאים פ"ח ובחולין פ.