מ"ג דברים יא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · יא · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרׇדְפָ֖ם אַחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהֹוָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְדַעֲבַד לְמַשְׁרִית מִצְרָאֵי לְסוּסָוָתְהוֹן וְלִרְתִכֵּיהוֹן דְּאַטֵּיף יָת מֵי יַמָּא דְּסוּף עַל אַפֵּיהוֹן בְּמִרְדַּפְהוֹן בָּתְרֵיכוֹן וְאַבֵּידִנּוּן יְיָ עַד יוֹמָא הָדֵין׃
ירושלמי (יונתן):
וּדְעָבַד לְמַשִׁרְיַית מִצְרַיִם לְסוּסְוַותְהוֹן וּלְאַרְתִיכֵיהוֹן דִּי אַטִּיף יַת מוֹי דְיַמָא דְסוּף עַל אַפֵּיהוֹן כַּד רְדָפוּ בַּתְרֵיכוֹן וְאַבֵּידִינוּן יְיָ עַד זְמַן יוֹמָא הָדֵין:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר הציף את מי ים סוף וגו' ויאבדם ה' עד היום הזה" - לא הבינותי טעם "עד היום הזה" כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם והיתה ממלכה שפלה בלא רכב וסוס וחיל ועזוז ואמר ר"א שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם ר"ל כי השם אבד הרודפים בים ואבד במצרים זרעם ולא נשאר להם שם ושאר כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם אבל זה לא נזכר בתורה

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאבדם ה' עד היום הזה" כי אז טבעו שלישי מצרים וחילם באופן שגם מי שנה אחרי כן היו מרגישים באבידת אותם הגבורים שלא קמו עדיין ממלאים את מקומם:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאבדם. ב' ויאבדם ה' עד היום. משגיא לגוים ויאבדם. זהו שיש במדרש שנדמה לפרעה לסוסיא נקבה כדי למשכו בים לאבדו זהו משגיא לגוים ויאבדם:

<< · מ"ג דברים · יא · ד · >>