מ"ג דברים טו יג
כתיב:
וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם.
מנוקד:
וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חׇפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם.
עם טעמים:
וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חׇפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲרֵי תִפְטְרִנֵּיהּ בַּר חוֹרִין מֵעִמָּךְ לָא תִפְטְרִנֵּיהּ רֵיקָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם אִין תִּפְטְרוּנֵיהּ בַּר חוֹרֵי מִגַּבֵּיכוֹן לָא תִפְטְרוּנֵיהּ רֵיקָנָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
יכול אף למשתלח (בכסף) [בגרעון כסף] אתה מעניק? תלמוד לומר [ו]כי תשלחנו חפשי [מעמך], למי (שאתה משלחו) [ששילוחו מעמך] אתה מעניק, ואי אתה מעניק למי ששילוחו מעצמו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמז.
וכי תשלחנו חפשי מעמך . זה מיותר, שדי לאמר ובשנה השביעית תשלחנו חפשי ולא תשלחנו ריקם ! רק שאז נאמר שרק אם יוצא בשש מחויב להעניק, לא ביציאות אחרות; לכן אמר וכי תשלחנו חפשי ר"ל בכל אופן שתשלחנו, אף ביוצא ביבול ובמיתת האדון אתה מחויב להעניק.
אולם הוסיף מלת " מעמך " למעט מי ששלוחו מעצמו, וזה היוצא בגרעון כסף, שהוא הפועל שליחותו, ע”י שמחזיר לו הכסף, וכ"ז מובא בקדושין טז.