מ"ג דברים ז יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶ֠ךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִרְחֲמִנָּךְ וִיבָרְכִנָּךְ וְיַסְגֵּינָךְ וִיבָרֵיךְ וַלְדָּא דִּמְעָךְ וְאִבָּא דְּאַרְעָךְ עֲבוּרָךְ וְחַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ בַּקְרֵי תוֹרָךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ עַל אַרְעָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִירַחֲמִינְכוֹן וִיבָרְכִינְכוֹן וְיַסְגִינְכוֹן וִיבָרֵךְ וַלְדֵי מְעֵיכוֹן וּפֵירוֹי אַרְעֲכוֹן עִיבּוּרֵיכוֹן חֲמָרֵיכוֹן וּמִשְׁחֵיכוֹן בַּקְרַת תּוֹרֵיכוֹן וְעֶדְרֵי עַנְכוֹן עַל אַרְעָא דְקַיֵּים לְאַבְהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ: |
רש"י
"ועשתרות צאנך" - מנחם פי' (תהלים כב) אבירי בשן מבחר הצאן כמו (בראשית יד) עשתרות קרנים לשון חוזק ואונקלוס תרגם ועדרי ענך (חולין פד) ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשרות את בעליהן
מפרשי רש"י
ועוד, בכל מקום לא בא השם שנעשה מן הפעל כסדר האותיות, שכן תמצא "שמואל" (שמואל א א', כ') על שם "מה' שאלתיו" (שם), והרי המ"ם היא בתוך התיבה, וכן הרבה. לכך כאן לא בא התי"ו של 'מעשרות' בסוף התיבה כסדר, רק בתוך התיבה, כאשר ראוי להיות בשם שנעשה מן הפעל. וכל זה כדי לדעת שהוא שם, ולא תאמר שהוא פעל, ולפיכך החליפו ונתנו התי"ו בתוך התיבה, ושוב ליכא למטעי. והנה כתב הראב"ע גם כן בשם חכם גדול אחד שלשון "עשתרות" מלשון עשר, כמו שכתב בפירושו (כאן). ולפי דבריו גם כן התי"ו הבאה בתיבה - צריך לפרש שהיה ראוי להיות 'עשרות', אלא שבא כך מטעם אשר אמרנו למעלה, והוא ברור:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ – מְנַחֵם פֵּרֵשׁ "אַבִּירֵי בָשָׁן" (תהלים כב,יג), מִבְחַר הַצֹּאן, כְּמוֹ "בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם" (בראשית יד,ה), לְשׁוֹן חֹזֶק. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "וְעֶדְרֵי עָנָךְ" [וְעֶדְרֵי צֹאנְךָ]. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם עַשְׁתָּרוֹת? שֶׁמַּעֲשִׁירוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן (חולין פ"ד ע"ב).
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
על האדמה שנשבע לאבותיך לתת לך שהאדמה תירש בזכות אבותיך, אבל רבוי הטובות בבנים וקנינים ע"ז לא נשבע לאבותיך לתת לך וזה תקבל שכר עה"ז בעבור שמירת
המשפטים:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
וברכך. בזכות יצחק שנאמר בו ויברך אלהים את יצחק:
והרבך. בזכות יעקב שנא' בו פרה ורבה. הפסוק מתחיל בוי"ו ומסיים בכ"ף וכן ויתן לך האלהים מטל השמים הברכות שבירך יצחק ליעקב מתחילין בוי"ו ומסיימין בכ"ף שיהיו לך כל אותן הברכות: