מ"ג דברים ג יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · ג · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכׇל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּשְׁאָר גִּלְעָד וְכָל מַתְנַן מַלְכוּתֵיהּ דְּעוֹג יְהַבִית לְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה כֹּל בֵּית פֶּלֶךְ טְרָכוֹנָא לְכָל מַתְנַן הַהוּא מִתְקְרֵי אֲרַע גִּבָּרַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁאָר גִּלְעָד וְכָל מַתְנָן מַלְכוּתֵיהּ דְּעוֹג יְהָבִית לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה כָּל תְּחוּם בֵּית פְּלַךְ טַרְגוֹנָא וְכָל מַתְנָן הַהוּא מִתְקְרֵי אֲרַע גִּבָּרַיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ההוא יקרא ארץ רפאים" - היא אותה שנתתי לאברהם

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים – הִיא אוֹתָהּ שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ההוא יקרא ארץ רפאים: שנזכר בברית בין הבתרים כמו שפירשתי למעלה:[2]
== פרשת ואתחנן ==

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים" - פירוש וכל חבל הארגוב לכל הבשן אשר הוא נקרא ארץ רפאים כלשון וכל ההקדיש שמואל הרואה ושאול בן קיש (דהי"א כו כח) ההושיבו נשים נכריות (עזרא י יז) שהה"א בהם במקום אשר וכן רבים והיה נקרא מכלל ארץ רפאים על שם עוג המולך בה או מפני שהיתה מתחלה לרפאים ונשארה לעוג כי הוא והעם היושב בה מיתר הרפאים

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ההוא יקרא ארץ רפאים. אותה שנתתי לאברהם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויתר הגלעד וגו' "נתתי ג"כ אני בעצמי, עתה באר הטעם למה עשה החלוקה באופן זה, אומר הטעם שנתן ליאיר בן מנשה חלק גדול שהוא כל חבל ארגוב הוא מפני שכל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים ששם ישבו גבורים גדולים:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ההוא יקרא ארץ רפאים. פירשתי למעלה כי הכונה היא תקרא ולא תחשב כפי האמת, שאם אינך אומר כן - והיא בכלל הרפאים מה שנתן ה' לישראל - תקשה ברייתא דספרי שאמרו: ״אשר ה' אלהיך נותן לך״, פרט לעבר הירדן שנטלתה מעצמך, ע"כ; והלא בכלל מה שנתן ה' היא, ומה גם לדברי רבותינו ז"ל שאמרו ברבות (ב"ר פמ"ד) שהרפאים זה ״חוי״, ומצינו שמנאו הכתוב בכלל ה-ז' שנתן להם בעלותם מארץ מצרים, דכתיב: ״ואומר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני וגו' והחוי״ וגו', אלא ודאי שאין ארץ עוג נחשבת רפאים אלא שנטלוה מעצמן:

וא"ת: והלא מצינו שהאמורי גם כן נזכר בשבעה עממין אשר אמר ה' שיתן להם בעלותם מארץ מצרים, והוא סיחון, דכתיב (במדבר כ"א, כ"א): ״מלך האמורי״ וכתיב (שם כ"ה): ״וישב ישראל בערי האמורי״, וחזרה קושיתנו לדברי ספרי - זו אינו קושיא, כי ערי האמורי האמורים בסיחון אינם מה שנתן ה' לאברהם, כמו שגילה הכתוב בפירוש שם (שם כ"ו) כי חשבון עיר סיחון וגומר והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו וגו', הרי שארץ סיחון מואבית היא, אלא שזכה בה סיחון, ונקראת אמורי בשביל סיחון שהיה מלך על האמורי ולעולם לא באה בכלל מתנת שבעה אומות שהגיע זמנם:

עוד נראה כי לעולם כל אשר בשם ״רפאים״ יכונה נכלל במאמר ה' לאברהם - ״ואת הרפאים״, וארץ סיחון ועוג בכלל אשר נתן ה' היא, שהרי קראה הכתוב ארץ האמורי וארץ עוג גם כן הרי קראה ״רפאים״ שהם החוי, ופירוש ברייתא של ספרי שאמר פרט לעבר הירדן הוא על ישיבת הארץ, כי הגם שנתן ה' ז' עממין לאברהם לא כל הארצות שוות בענין זה שיהיו ראוים לדור בהם, ויהיה זה כענין קדושת הארץ עצמו שמצינו עשר הדרגות קדושה בארץ עצמה במקומותיה, ותהיה ארץ סיחון ועוג פחותה למטה, והגם שנתן ה' אותה לאברהם תהיה לשלל עמה וגוף הארץ תהיה כשאר השלל או לשמה אבל לא לדירה.

והוא מה שאמרו בספרי לתת לנו פרט לעבר הירדן שם דקדק הכתוב לומר באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לתת לנו פי' הארץ אשר נשבע ה' שיתן לנו לדירתנו, למעט שאר ארצות שהגם שנתנם לנו לא נתן הארץ לדירה מפני שאינה ראויה לקדושה, ותמצא שנתן גם כן עמון ומואב ואדום שהם הקיני והקניזי והקדמוני וכתיב (ירמי', מט) והיתה אדום לשמה, וכמו כן היתה ראויה להיות ארץ סיחון ועוג, אבל ארץ ישראל היא מה שנשבע ה' לתת לישראל לשכון שם. ושמור לך כלל זה גם כן שהגם שלא נתן ה' הארץ לדור בה, וגם שלא נתן עמה לאברהם וכבשוה רוב ישראל יש לנהוג בה דין קדושה בשביל שנכבשה לפני ה':

<< · מ"ג דברים · ג · יג · >>


  1. ^ [ואני שמעתי לכך אומר הלה היא ברבת בני עמון מפני ששמע שמשה נצטוה מפי הגבורה אל תצרם ואל תתגר בם על בני עמון דאפילוו אנגריא לא הורשו ישראל על בני עמון וידע שישראל ילחמו עליו, לכך הקדים ונתן ערשו ומטתו בתוך העיר ברבת בני עמון והיא היתה עיר מלוכה כדמפקש בספר שמואל כדי שלא יכוהו ישראל על מיטתו כי ידע שלא הורשו לבא שמה לכבוד אברהם:] הוספת המעתיק הראשון.
  2. ^ [ואני שמעתי לכך אומר הלה היא ברבת בני עמון מפני ששמע שמשה נצטוה מפי הגבורה אל תצרם ואל תתגר בם על בני עמון דאפילוו אנגריא לא הורשו ישראל על בני עמון וידע שישראל ילחמו עליו, לכך הקדים ונתן ערשו ומטתו בתוך העיר ברבת בני עמון והיא היתה עיר מלוכה כדמפקש בספר שמואל כדי שלא יכוהו ישראל על מיטתו כי ידע שלא הורשו לבא שמה לכבוד אברהם:] הוספת המעתיק הראשון.