מ"ג דברים ב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · ב · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּ֠ן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתִתְקָרַב לָקֳבֵיל בְּנֵי עַמּוֹן לָא תְצוּר עֲלֵיהוֹן וְלָא תִתְגָּרֵי לְמֶעֱבַד עִמְּהוֹן קְרָב אֲרֵי לָא אֶתֵּין מֵאֲרַע בְּנֵי עַמּוֹן לָךְ יְרוּתָּא אֲרֵי לִבְנֵי לוֹט יְהַבְתַּהּ יְרוּתָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִתְקַרְבוּן לְקָבֵיל בְּנֵי עַמּוֹן לָא תְצוּר עֲלֵיהוֹן וְלָא תִתְגְרֵי בְּהוֹן לְסִדְרֵי קְרָב אֲרוּם לָא אֶתֵּן לְכוֹן מֵאַרַע בְּנֵי עַמּוֹן יְרוּתָא אֲרוּם לִבְנוֹי דְלוֹט מְטוֹל זַכְוָותֵיהּ דְּאַבְרָהָם יְהַבְתָּהּ יְרוּתָּא:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי לבני לוט: בשביל שהיה נכדו של אברהם וכל שכן אתם שבני אברהם אתם:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אל תצורם ואל תתגר בם. לא נאמר כאן ואל תתגר בם מלחמה כדרך שנאמר למעלה אצל מואב, לפי שגירוי בעלמא בלא מלחמה לא נאסר למואב אבל לעמון אסר אפילו סתם גירוי בלא מלחמה, לפי שמואב שכר על ישראל את בלעם ולא מצינו שהיה לעמון חלק בזה אע"פ שלא הועילו מעשיו מכל מקום גרם צער לישראל, ועוד שמואב היה לו חלק גם בזנות ולא מצינו זה בבני עמון אע"פ שמצד שלא קדמום בלחם ומים גרמו להם לזנות כמבואר למעלה פר' פנחס (פנחס כה.יז) מ"מ לא מצינו שהפקירו בנותיהם, ואולי נמשך זה לשרשם כי גם במעשה של בנות לוט היתה אמם צנועה קצת.

<< · מ"ג דברים · ב · יט · >>