מ"ג בראשית כט כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כט · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהַב לָבָן לַהּ יָת זִלְפָּה אַמְתֵּיהּ לְלֵאָה בְּרַתֵּיהּ לְאַמְהוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהַב לָבָן לֵיהּ יַת זִלְפָּה בְּרַתֵּיהּ דִילֵידַת לֵיהּ פְּלַקְתֵּיהּ וּמָסְרָה לְלֵאָה בְּרַתֵּיהּ לְאַמְהוּ:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כד) "ויתן לבן", וזה היה ג"כ שלא ירגיש יעקב שהיא לאה כי זלפה הקטנה מבלהה היתה מוכנת לרחל: