לדלג לתוכן

מ"ג בראשית כב ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · כב · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֙שֶׂם֙ עַל־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ אֶת־הָאֵ֖שׁ וְאֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּנְסֵיב אַבְרָהָם יָת אָעֵי דַּעֲלָתָא וְשַׁוִּי עַל יִצְחָק בְּרֵיהּ וּנְסֵיב בִּידֵיהּ יָת אִישָׁתָא וְיָת סַכִּינָא וַאֲזַלוּ תַּרְוֵיהוֹן כַּחְדָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְסֵיב אַבְרָהָם יַת קִיסֵי דְעָלָתָא וְשַׁוִי עִילוֹ יִצְחָק בְּרֵיהּ וּנְסִיב בִּידֵיהּ יַת אֵישָׁתָא וְיַת סַכִּינָא וְאָזָלוּ תַּרְוֵויהוֹם כַּחֲדָא:
ירושלמי (קטעים):
וּפְשַׁט אַבְרָהָם יַת יְדֵיהּ וּנְסִיב יַת סַכִּינָא לְמֵיכוֹס יַת יִצְחָק בְּרֵיהּ עָנֵי יִצְחָק וַאֲמַר לְאַבְרָהָם אָבוֹי אַבָּא כְּפוֹת יָתִי יָאוּת דְלָא בְּשַׁעַת צְעָרִי אֲפַרְכֵס וְאַעֶרְבְּבָה יָתָךְ וְיִשְׁתַּכַּח קוּרְבָּנָךְ פְּסִיל וְאִידָחִי לְגוֹבָא דְחַבְּלָה לְעַלְמָא דְאָתִי עֵינוֹי דְאַבְרָהָם הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין בְּעֵינוֹי דְיִצְחָק וְעֵינוֹי דְיִצְחָק הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין בְּמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא יִצְחָק הֲוָה חָמֵי יַתְהוֹן אַבְרָהָם לָא חָמֵי יַתְהוֹן בֵּיהּ בְּשַׁעְתָּא נְפָקוּ מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא וְאָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין אָתוּן חָמוּן תְּרֵין צַדִיקִין יְחִידָאִין בְּגוֹ עַלְמָא חַד נְכֵס וְחַד מִתְנְכֵס דִנְכֵס לָא מְעַכֵּב וּדְמִתְנְכֵס פָּשַׁט צַוְורֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המאכלת" - סכין על שם שאוכלת את הבשר כמה דתימא (דברים לב) וחרבי תאכל בשר ושמכשרת בשר לאכילה ד"א זאת נקראת מאכלת על שם שישראל אוכלים מתן שכרה "וילכו שניהם יחדיו" - אברהם שהיה יודע שהולך לשחוט את בנו היה הולך ברצון ושמחה כיצחק שלא היה מרגיש בדבר

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הַמַּאֲכֶלֶת – סַכִּין, עַל שֵׁם שֶׁאוֹכֶלֶת אֶת הַבָּשָׂר כְּמָה דְּתֵימָא (דברים לב,מב): "וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר"; וְשֶׁמַּכְשֶׁרֶת בָּשָׂר לַאֲכִילָה. דָּבָר אַחֵר: זֹאת נִקְרֵאת "מַאֲכֶלֶת" עַל שֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִים מַתַּן שְׂכָרָהּ (בראשית רבה נו,ג).
וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו – אַבְרָהָם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת בְּנוֹ, הָיָה הוֹלֵךְ בְּרָצוֹן וְשִׂמְחָה כְּיִצְחָק שֶׁלֹּא הָיָה מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

המאכלת: סכין על שם וחרבי תאכל בשר:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו רמב"ן על בראשית כב ד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ו)" וילכו שניהם יחדו." ר"ל שהגם שאברהם ידע שהולך לשחוט את בנו ויצחק חשב שיהיה השה לעולה, בכ"ז היו שוים בשמחת לבם לקיים מצות ה', ואחר שגלה אברהם ליצחק שהוא השה לעולה, אמר שנית וילכו שניהם יחדיו, ללמד שבכ"ז הלך יצחק בשמחה כמו אברהם, וכמ"ש במדרש זה לשחוט וזה להשחט:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו. כזה שהוא טוען צלובו בכתפו. ויקח בידו את האש ואת המאכלת. למה נקרא שמה מאכלת? מפני שהיא מכשרת אוכלים. ורבנן אמרי: למה נקרא שמה מאכלת? שישראל אוכלים בעולם הזה בזכות אותה מאכלת. וילכו שניהם יחדו, זה לעקוד וזה ליעקד, זה לשחוט וזה לישחט:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מאכלת סכין על שם שאוכלת הבשר וכו' ד"א זו נקראת מאכלת על שם שישראל אוכלין מתן שכרה. קשה מאי ד"א י"ל שלפי הפי' הראשון קשה דהוה ליה למכתב אוכלת דהיינו לשון שאוכלת בשר והשתא דכתב מאכלת משמע שמאכלת את אחרים. ויש מתרצים שלכך פי' רש"י ד"א שלא מצינו מאכלת בתורה אלא במקום זה ודקדקו דבר זה מלשון רש"י שאמר זו נקראת מאכלת דמשמע זו בלבד ולא במקום אחר לפי שישראל אוכלין וכו':

אודה שמך איום ונורא אמצתני בסדר וירא וברצונך ממית ומחיה סמכני בויהיו חיי

<< · מ"ג בראשית · כב · ו · >>