מ"ג בראשית יד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יד · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִתְפְּלֵיג עֲלֵיהוֹן לֵילְיָא הוּא וְעַבְדּוֹהִי וּמְחָנוּן וּרְדַפִנּוּן עַד חוֹבָה דְּמִצִּפּוּנָא לְדַמָּשֶׂק׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִתְפְּלֵיג לְהוֹם לֵילְיָא בְּאָרְחָא פַלְגוּתָא אַגְחָן עִם מַלְכַיָא וּפַלְגוּתָא אַצְטִינְיָיא לְמִימְחֵי בּוּכְרַיָא בְּמִצְרַיִם וְקָם אִיהוּ וְעַבְדוֹי וּמְחִינוּן וּרְדָפִינוּן מַה דְאִשְׁתְּאַר מִנְהוֹן עַד דְאִידְכַּר חוֹבָא דְעָתִיד לְמֶהֱוֵי בְּדָן דְמִצִיפּוּנָא לְדַרְמָשֶק:
ירושלמי (קטעים):
וּרְדָפִינוּן עַד עַוְותָא דְמִצָפוֹן לְדַמֶשֶק:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחלק עליהם" - לפי פשוטו סרס המקרא ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים כשבורחים זה לכאן וזה לכאן

"לילה" - כלומר אחר שחשכה לא נמנע מלרדפם ומ"א שנחלק הלילה ובחציו הראשון נעשה לו נס וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים

"עד חובה" - אין מקום ששמו חובה ודן קורא חובה על שם ע"א שעתידה להיות שם

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחלק עליהם לילה" - כתב רש"י לפי פשוטו כדרך הרודפים שמתפלגים אחר בורחיהם כשבורחין זה לכאן וזה לכאן לילה כלומר לאחר שחשכה לא נמנע מלרדפם והנכון כי רדף אותם ביום עד דן עם כל מחנהו וכאשר חשך עליהם הלילה ולא היה רואה אי זה דרך אשר יברחו בה חלק עמו ועבדיו לשנים או שלשה ראשים ולקח החלק האחד עמו ורדפו אחריהם בכל הדרכים והכום עד חובה אשר משמאל לדמשק וחזר מלרדוף אחריהם ושיעורו ויחלק עליהם הוא ועבדיו לילה

"וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק" - ידוע כי מרחק רב מן אלוני ממרא אשר בחברון בארץ יהודה לדמשק אשר הוא חוצה לארץ אם כן רדף אחריהם ימים רבים עד הוציאו אותם מן הארץ כי הם אל בבל ארצם היו חוזרים או שהיה נס גדול כאשר דרשו רבותינו (ב"ר מג ג) בארח ברגליו לא יבא (ישעיהו מא ג)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו) "ויחלק", בדן מצא את מחנה האויב, והמתין עד הלילה, וחלק מחנהו לשני ראשים ליפול עליהם מכל עבר להבהילם, כמו שעשה דוד במחנה עמלק וכן גדעון, ופי' שהוא ועבדיו שהם ילידי ביתו נתחלקו לצד אחד וחניכיו שהם תלמידיו היו בצד האחר, "ויכם" ששם הוכו לפניו והתחילו לברוח ורדף אחריהם להשיב מהם את השלל, וזה היה עד חובה שבצפון דמשק, לפ"ז רדף מן דן עד קצה מזרח צפון של א"י:

 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויחלק עליהם לילה, הלילה נחלק מאליו. רבנן אמרין: יוצרו חלקו; אמר הקב"ה: אברהם פעל עמי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצות הלילה; ואימתי? במצרים, שנאמר: "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור". אית דאמר בלישנא אחרינא, אמר הקב"ה: אברהם יצא בחצות הלילה, אף אני יוצא כחצות, "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים".

ויכם וירדפם. וכי יש לך אדם רודף הרוגים? רודפיו של אברהם אבינו הרוגים היו, שנאמר: "כי אתה אשר הכית רדפו"; הדא הוא דכתיב: "מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו" וגו'. חי עולמים היה מאיר לו מכל מקום שהיה הולך. אמר ר' ברכיה: מזל צדק היה מאיר לו, צדקה היתה צווחת ואומרת: אם אין אברהם עושה אותי אין מי שיעשה אותי:

אמר רבי יוחנן: אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו, שנאמר: "והלילה אמר הורה גבר". ר' יצחק נפחא אמר, שנעשה לו מעשה לילה, שנאמר: "מן שמים נלחמו" וגו'. אמר ר' שמעון בן אלעזר: טבא דנפחא מדבר נפחא.