לדלג לתוכן

מ"ג בראשית ה כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · ה · כב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְהַלֵּיךְ חֲנוֹךְ בְּדַחְלְתָא דַּייָ בָּתַר דְּאוֹלֵיד יָת מְתוּשֶׁלַח תְּלָת מְאָה שְׁנִין וְאוֹלֵיד בְּנִין וּבְנָן׃
אונקלוס (דפוס):
וְהַלִּיךְ חֲנוֹךְ בְּדַחַלְתָּא דַּייָ בָּתַר דְּאוֹלֵיד יַת מְתוּשֶׁלַח תְּלָת מְאָה שְׁנִין וְאוֹלֵיד בְּנִין וּבְנָן׃
ירושלמי (יונתן):
וּפְלַח חֲנוֹךְ בִּקְשׁוֹט קֳדָם יְיָ בָּתַר דְאוֹלִיד יַת מְתוּשֶׁלַח תְּלַת מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד בְּנִין וּבְנָן:

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ – צַדִּיק הָיָה וְקַל בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב לְהַרְשִׁיעַ, לְפִיכָךְ מִהֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְסִלְּקוֹ וֶהֱמִיתוֹ קוֹדֶם זְמַנּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב בְּמִיתָתוֹ לִכְתּוֹב "וְאֵינֶנּוּ" – בָּעוֹלָם לְמַלֹּאת שְׁנוֹתָיו.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

חנוך בן ירד, נכתב עליו: ויתהלך חנוך את האלהים, כטעם "אחרי ה' אלהיכם תלכו" (דברים יג ה), וכן כתוב על נח: "את האלהים התהלך נח" (בראשית ו ט). ויש מפרשים "התהלך נח", כמו הִרְגִיל:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויתהלך חנוך את האלהים" התהלך בדרכיו להיטיב לזולתו בצדקה ותוכחת:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כב - כד)" ויתהלך חנוך". תחלה התהלך את האלהים להשיג האמתיות ולשמור מצות ה' ועם זה היה עוסק בעניני העולם ג"כ ויולד בנים ובנות, ואחר שנמלאו לו שס"ה שנה כמנין ימות החמה, התהלך את האלהים לבדו ופירש א"ע מן העוה"ז ואיננו עוד בעוה"ז, כי אז לוקח למרום כמדרגת אליהו ז"ל, וכבר אמרו עליו ענינים רבים ומכובדים שאין פה המקום להאריך בזה:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתהלך חנוך. אמרו לו: למה אינו נכנס בתוך טימוסן של צדיקים, אלא בתוך טימוסן של רשעים? רבי איבו אמר: חנוך היה חנף, פעמים צדיק פעמים רשע; אמר הקב"ה: עד שהוא בצדקו אסלקנו. בראש השנה דנו, בשעה שהוא דן כל באי עולם. שאלו האפיקורסים את ר' אבהו: אין אנו מוצאין מיתה לחנוך. אמרו לו: נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה, "כי ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך". אמר להם: אם ללקיחה אתם דנין, נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן: "הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה". אמר ר' תנחום: יפה השיבן רבי אבהו. מטרונה שאלה את רבי יוסי: אין אנו מוצאין מיתה בחנוך. אמר לה: אילו נאמר "ויתהלך חנוך" ושתק, הייתי אומר כדברך; כשהוא אומר: ואיננו כי לקח אותו אלהים, איננו בעולם כי לקח וגו'.

מאדם ועד המבול אלף ותרנ"ו, חנוך קבר את אדם וחיה אחריו נ"ח שנים, מתושלח הוציא שנותיו עד המבול. יעקב שימש את אברהם אבינו ט"ו שנים ואת שם נ"ח שנה. שם שימש את מתושלח צ"ח שנה, מתושלח את האדם הראשון רמ"ג שנה. נמצאת אומר: ד' אנשים בתוך כ"ב דורות. שבעה הן שקיפלו את העולם כולו: אדם הראשון, מתושלח, שם, יעקב, עמרם, אחיה השילוני, ואליהו, והוא עדיין קיים. תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך, ומשיח, ואליהו, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה; ויש אומרים: הוציאו חירם, ונכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.

<< · מ"ג בראשית · ה · כב · >>