מ"ג במדבר לה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר לה · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֤ר וְלַתּוֹשָׁב֙ בְּתוֹכָ֔ם תִּהְיֶ֛ינָה שֵׁשׁ־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לְמִקְלָ֑ט לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כׇּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְגִיּוֹרַיָּא וּלְתוֹתָבַיָּא דְּבֵינֵיהוֹן יִהְוְיָן שֵׁית קִרְוַיָּא הָאִלֵּין לְשֵׁיזָבָא לְמִעְרַק לְתַמָּן כָּל דְּיִקְטוֹל נַפְשָׁא בְּשָׁלוּ׃
ירושלמי (יונתן):
לִבְנֵי יִשְרָאֵל וּלְגִיוֹרָא וּלְתוֹתְבַיָא דְבֵינֵיהוֹן יֶהֱוְיָן שִׁית קִרְוַיָא הָאִילֵן לְשֵׁזָבָא לְמֵעֲרוֹק לְתַמָן כָּל דְיִקְטוֹל בַּר נַשׁ בְּשָׁלוּ:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

אין לי אלא לבני ישראל. לגרים מנין? ת"ל ולגר ותושב בתוכם. או אינו אלא, כשם שהגר הוא גולה על ידי ישראל כך ישראל גולה על ידו של גר? אמרת אם שהרגו ישראל - פטור, ק"ו שלא יגלה, אלא א"כ הרג ישראל - הרוג. אם הרוג ישראל - נהרג:

תהיינה שש הערים האלה למקלט - למה הוא אומר? לפי שהוא אומר ואת שלש הערים תתנו מעבר לירדן, שומע אני: הראשונה שמפרישים - תהיה קולטת? ת"ל תהיינה שש הערים האלה למקלט. מגיד הכתוב שלא קלטה אחת מהם - עד שהופרשו כולם:

<< · מ"ג במדבר · לה · טו · >>