מ"ג במדבר לא יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְחוּ֙ אֶת־כׇּל־הַשָּׁלָ֔ל וְאֵ֖ת כׇּל־הַמַּלְק֑וֹחַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּשְׁבוֹ יָת כָּל עֲדַאָה וְיָת כָּל דְּבַרְתָּא בַּאֲנָשָׁא וּבִבְעִירָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּשְׁבוּ יַת כָּל עָדִיתָא וְיַת כָּל דְבַרְתָּא בְּאֵינָשָׁא וּבִבְעִירָא: |
רש"י
"שלל" - הן מטלטלין של מלבוש ותכשיטין
"בז" - הוא ביזת מטלטלין שאינם תכשיטין
"מלקוח" - אדם ובהמה ובמקום שכתוב שבי אצל מלקוח שבי באדם ומלקוח בבהמה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שָׁלָל – הֵן מִטַּלְטְלִין שֶׁל מַלְבּוּשׁ וְתַכְשִׁיטִין.
בַּז – הוּא בִּזַּת מִטַּלְטְלִין שֶׁאֵינָם תַּכְשִׁיטִין.
מַלְקוֹחַ – אָדָם וּבְהֵמָה. וּבְמָקוֹם שֶׁכָּתוּב "שְׁבִי" אֵצֶל "מַלְקוֹחַ", "שְׁבִי" בָּאָדָם, וּ"מַלְקוֹחַ" בַּבְּהֵמָה.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ובזה שייך בכל דבר, וההבדל בין שבי למלקוח, שבי לא שייך רק באדם ומלקוח שייך בין באדם בין בבהמה, ושבי ומלקוח הנאמר גבי אדם, יציין במלקוח שלוקחו לעצמו לעבד והשבי לקחו לארץ שביו ולפעמים לא יעבוד בו. כמ"ש בישעיה (סי' מט) על היוקח מגבור מלקוח עיי"ש. וההבדל בין שלל ובין בזה, ששלל נקרא כל הנשאר אחר נפל בעליהם במלחמה, ואחר שיבוזו את השלל או יחלקוהו ביניהם יאמר לבוז שלל, לקוח שלל, יחלק שלל וכדומה כמ"ש ישעיה (סי' ח' ובכ"מ), ובתחלה רצו לקחת הכל לעצמם והקדימו וישבו את נשי מדין ואת טפם, לבל יברחו, ואח"ז את כל בהמתם ואת כל חילם בזזו, שהבוזז הוא לקחת לעצמו, אבל אח"כ מיחו בם השרים והוצרכו להחזירו והחזירו תחלה את כל השלל של המטלטלין שכבר היו ברשותם ונקרא בז, ועתה נקרא בשם שלל, כי החזירוהו, ואח"ז החזירו את המלקוח באדם ובבהמה שג"כ כבר לקחוהו לרשותם וע"כ קראו בשם מלקוח, ועז"א בספרי עמ"ש ויקחו את כל השלל שלא נחשדו על הגזל, כי המטלטלין היו יכולים להעלים כמו שעשה עכן, ועתה יספר שהביאו אל משה, בזה הקדים את השבי של בני אדם וקראו שבי כי לא היה מלקוח, ואת המלקוח של הבהמות ואת השלל של המטלטלין, החשוב חשוב קודם, ומשה יצא לקראתם שהגם שהם היו צדיקים יראו פן ימצאו נערים שיפשטו יד בבזה שהוא הפקר: