מ"ג במדבר כ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · כ · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־הָ֥יָה מַ֖יִם לָעֵדָ֑ה וַיִּקָּ֣הֲל֔וּ עַל־מֹשֶׁ֖ה וְעַֽל־אַהֲרֹֽן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְלָא הֲוָה מַיָּא לִכְנִשְׁתָּא וְאִתְכְּנִישׁוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְפוּם דְבִזְכוּתָא דְמִרְיָם אִתְיְהִיבַת בֵּירָא כַּד שְׁכִיבַת אִתְגְנִיזַת בֵּירָא וְלָא הֲוָה מוֹי לִכְנִישְׁתָּא וְאִתְכְּנִישׁוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא היה מים לעדה" - מכאן שכל מ' שנה היה להם הבאר בזכות מרים

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה – מִכָּאן שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה לָהֶם הַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם (תענית ט' ע"א).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולא היה מים לעדה. כשמתה מרים נסתלק הבאר כי היה הבאר בזכות מרים שהיה לה זכות המים ממשה, שנאמר (שמות ב) ותתצב אחותו מרחוק. ומה שנסתלק עתה במיתתה ראיה שבזכותה היה עמהם, ומכאן שכל ארבעים שנה היה להם הבאר. ואמרו במדרש (במדבר כא) אז ישיר ישראל את השירה הזאת, שירה זו נאמרה בסוף ארבעים שנה, והבאר נתן להם מתחלת ארבעים.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא היה מים לעדה", כי המים היו בזכות מרים והיו מים השגחיים הבאים רק ע"י זכות וכשרון, ולכן נקהלו על משה ועל אהרן להתרעם עליהם מדוע לא יזלו מי ההשגחה

בזכותם, וירב ואח"ז התחיל מריבה עם משה שהוא מדרגה יותר, ויאמרו ולו גוענו זה היה התרעומות על משה ואהרן שעצרו המגפה שהיתה בעת מחלוקת קרח שהיה טוב להם

לגוע בדבר מבצמא ואמרו לפני ה' ר"ל אנחנו לא היינו מתים אז כעדת קרח שא"ל חלק לעוה"ב רק היינו מתים לפני ה' מוכנים לעוה"ב, כי לא השתתפו עם קרח:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולא היה מים לעדה. על צד העונש חסרו המים לפי שלא הספידוה כראוי, כי במשה ואהרן נאמר ויבכו אותם בני ישראל וכאן לא נאמר ויבכו אותה ונאמר ותמת שם ותקבר שם, כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר ונשכחה כמת מלב ולא הרגישו בהעדרה כלל ע"כ נחסרו להם המים כדי שידעו למפרע שהבאר היה בזכות מרים. ורז"ל (מו"ק כח, א) אמרו שנסמכה מיתתה לפר' פרה לומר לך מה הקרבנות מכפרים אף מיתת הצדיקים מכפרת, ולמה נסמכה דווקא לפרה כי באמת אינה קרבן רק מה שמצינו שקראה הכתוב חטאת, (במדבר יט, ט) אבל העיקר הוא כשם שהפרה באה לקנח צואת בנה כך הצדקת אם כל חי במיתתה מקנחת צואת תולדותיה.

וסמיכות זה מביאים המדרשים בד' מקומות.

  • א', סמיכות מיתת בני אהרן ליה"כ המכפר (ויקרא טז, א).
  • ב', סמיכות מרים לפרה.
  • ג', סמיכת מיתת אהרן לבגדי כהונה המכפרים (במדבר כ, כח) כמו שדרשו חז"ל (מו"ק כח, א).
  • ד', סמך מיתת אהרן לשבירת הלוחות (דברים י', ב'-ו') לומר שקשה מיתת צדיקים כשבירת הלוחות.

לפי שמן כל צדיק יגיע לבני דורו ד' מיני תועלת, האחד הוא, שכל העולם ניזון בזכותו כארז"ל (ברכות יז, ב) כל העולם ניזון בשביל חנינא בני כו' כמו שבארנו בפר' ויחי בגורן האטד ובפר' אמור בפסוק כי אם לשארו, והרי המה כמו האם המניקה את בנה כמ"ש (תנחומא שמות יב.) שני שדיך אלו משה ואהרן וכן פירש"י (שיר ד.ה) וכן מצינו שבזכות מרים היה להם הבאר שהיה מספיק לישראל כל צרכיהם וזהו סמיכת מיתתה לפרה אם העגל הבא לתקן קלקול בנה. השני, שהצדיק מלמדם להועיל דרך ה' ומצוה ע"כ דומה פטירתו כשבירות הלוחות. הג', שזכותו מגין כצל וכבגד העשוי להציל מקור וחום ובמותו סר צלם והרי הם ערומים מכל מכסה כדרך שנאמר (במדבר כ, כט) ויראו כל העדה כי גוע אהרן ודרשו רז"ל (ראש השנה ג, א) ויראו היו"ד בצירי שנראו והיינו בהסרת הענן שנמשל לבגד וזהו סמיכות לבגדי כהונה. הד', שהוא מכפר עליהם במיתתו זהו סמיכות ליו"כ וק"ל.

<< · מ"ג במדבר · כ · ב · >>