מ"ג במדבר כד א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהֹוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַחֲזָא בִּלְעָם אֲרֵי תָקֵין קֳדָם יְיָ לְבָרָכָא יָת יִשְׂרָאֵל וְלָא הַלֵּיךְ כִּזְמַן בִּזְמַן אֱלָהֵין לְקַדָּמוּת נַחָשַׁיָּא וְשַׁוִּי לְמַדְבְּרָא אַפּוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא בִּלְעָם אֲרוּם שְׁפַר הֲוָה קֳדָם יְיָ לְבָרְכָא יַת יִשְרָאֵל וְלָא הֲלִיךְ זְמַן בָּתַר זְמַן לִקְדָמוּת קוּסְמַיָא וְשַׁוִי לְמַדְבְּרָא אַנְפּוֹי לְמַדְכַּר עֲלֵיהוֹן עוּבְדָא דְעֵיגְלָא דַעֲבָדוּ תַּמָן: |
| ירושלמי (קטעים): | וַחֲמָא בִלְעָם אֲרוּם שְׁפַר הֲוָה מִן קֳדָם יְיָ לִמְבָרְכָא יַת יִשְרָאֵל וְלָא אָזִיל הֵיךְ מַה דַהֲוָה אָזִיל בְּכָל זְמַן וּזְמַן לְמִשְׁתַּאֲלָא בִּדְכִירָא לְקָדָמוּת קְסָמַיָא אָזִיל וְשַׁוִין אַפּוֹי לְמַדְבְּרָא וַהֲוָה מַדְכַּר לְהוֹן עוּבְדָא דְעֵיגְלָא בְּעָא לְמֵילוֹט יַת יִשְרָאֵל: |
רש"י
"ולא הלך כפעם בפעם" - כאשר עשה ב' פעמים
"לקראת נחשים" - לנחש אולי יקרה ה' לקראתו כרצונו אמר רוצה ולא רוצה לקללם אזכיר עונותיהם והקללה על הזכרת עונותיהם תחול
"וישת אל המדבר פניו" - כתרגומורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם – כַּאֲשֶׁר עָשָׂה שְׁתֵּי פְּעָמִים.
לִקְרַאת נְחָשִׁים – לְנַחֵשׁ, אוּלַי יִקָּרֶה ה' לִקְרָאתוֹ כִּרְצוֹנוֹ. אָמַר: רוֹצֶה וְלֹא רוֹצֶה לְקַלְּלָם; אַזְכִּיר עֲוֹנוֹתֵיהֶם, וְהַקְּלָלָה עַל הַזְכָּרַת עֲוֹנוֹתֵיהֶם תָּחוּל.
וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו – כְּתַרְגּוּמוֹ [רש"י גרס, "ושוי לקביל עגלא דעבדו ישראל במדברא אפוהי": וְשָׂם לְמוּל הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֶת פָּנָיו. ובנוסחנו יש תרגום מילולי, "וְשַׁוִּי לְמַדְבְּרָא אַפּוֹהִי": וְשָׂם לַמִּדְבָּר פָּנָיו].
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
או יתבאר לשון דיבור כדרך שפירש בזוהר (ח"ג רה ב) בפסוק אבינו מת במדבר לשון דיבור, והכוונה לפי שכל העשר נסיונות שניסו ישראל את המקום היו בדיבור, על ים סוף, בעגל, במתאוננים, במרגלים, בעדת קרח, מי מריבה וכו' כולם היו חוטאים בדיבור, וחשב כי בכללות ישראל שהיו לנגד פניו ימצאון רבים מכתות המדברים ודרך שם יקלל:
עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל (זוח"ב קנז א) שאמרו כי המדבר הוא מקום חנות ס"מ הרשע, ונתכוון לעורר כוחותיו, והוא אומרו וישת אל המדבר פניו ששם הוא ראש הקליפה ס"מ וחיילותיו שונאי עם בני ישראל. ודקדק לומר פניו, אולי שתתעורר הקליפה באמצעות הכעס כדרך שתתעורר הקדושה בשמחה ובלב טוב, כי כל אחד יתעורר למינו, והוא אומרו פניו לשון כעס על דרך אומרו (שמות, לג) פני ילכו שהוא לשון כעס:
או אפשר לפרש הכתוב על זה הדרך וירא בלעם כי מי שהוא טוב הוא בעיני ה' ראוי לברך ישראל על דרך אומרו (משלי, כב) טוב עין הוא יבורך ואמרו ז"ל (סוטה דף לח:) לא תקרי יבורך אלא יברך, והכוונה בזה כי הוא להיותו רע עין כידוע לא נתנו ה' לברך כרמוז במאמר כי ברוך הוא, ומזה הרגיש כי נפסל להיותו רע עין והמברך הוא המלאך שמדבר בפיו, לזה חשב שלא ילך כפעם בפעם לקראת נחשים שהוא חלק הרע וישת אל המדבר פירוש אשר הוא חונה שם האלהים מקום מחנה שכינה ומרד בשרש נשמתו וחשב שבזה יוכשר להיות טוב ויברך את ישראל, והודיע הכתוב כי לא עשה זה מרצונו ומלבו אלא לפנים הוא שעשה את הדבר הזה שחשב לרמות בוחן לבות, ואולי שדעתו היתה עד שיאמין בו המלאך להסיר חכה מפיו לדבר כחפצו ואז יחשוב מחשבות להתחכם בסדר הברכה עצמה להרע, כמו שכן עשה כאומרם ז"ל (סנהדרין דף קה:) בפירוש אומרו כנחלים וגו' כאהלים וגו' והיתה רוח הקודש מבטלת מחשבתו ואומרת לא כמו שאתה חושב וגו':