מ"ג במדבר כג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כג · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקָּר יְהוָה אֶל בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקָּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְעָרַע מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ בְּבִלְעָם וְשַׁוֵּי פִּתְגָמָא בְּפוּמֵּיהּ וַאֲמַר תּוּב לְוָת בָּלָק וּכְדֵין תְּמַלֵּיל׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַרַע מֵימְרָא מִן קֳדָם יְיָ בְּבִלְעָם וְשַׁוֵי פִתְגָמָא בְּפוּמֵיהּ וַאֲמַר תּוּב לְוַת בָּלָק וְהֵיכְדֵין תְּמַלֵיל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישם דבר בפיו" - ומה היא השימה הזאת ומה חסר המקרא באמרו שוב אל בלק וכה תדבר אלא כשהיה שומע שאינו נרשה לקלל אמר מה אני חוזר אצל בלק לצערו ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה א"ל על כרחך תשוב אל בלק

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקר ה' אל בלעם" - עתה לכבוד ישראל עלה האיש הזה להתנבא במדת רחמים בשם הגדול אשר נגלה למשה כי עד עתה נאמר בו ויקר אלהים (פסוק ד) ויבא אלהים (לעיל כב ט) ועתה ידע כי לא יוכל לקללם בשום ענין בעבור כי במדת רחמים יחונן עליהם כי עד עתה כשהיה שומע במדת הדין היה חושב למצוא להם עלה בעון אשר חטאו כענין ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם (ישעיהו סג י) או שתבא עליהם רעה מאת ה' לא ינצלו ממנה במדת הדין וזה טעם וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל (להלן כד א) כי גם ה' יתן הטוב בברכה והמשכיל יבין

<< · מ"ג במדבר · כג · טז · >>