מ"ג במדבר יד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג במדבר יד · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי־גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֶמְחֵינוּן בְּמוֹתָא וַאֲשֵׁיצֵינוּן וְאַעֲבֵיד יָתָךְ לְעַם רַב וְתַקִּיף מִנְּהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
אֶמְחֵי יַתְהוֹן בְּמַחְתָא דְמוֹתָא וְאֵישֵׁצֵי יַתְהוֹן וְאַמְנֵי יָתָךְ לְעַם רַב וְתַקִיף מִנְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואורשנו" - כתרגומו לשון תרוכין ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות

"ואעשה אתך לגוי גדול" - שאתה מזרעם (במדבר רבה)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְאוֹרִשֶׁנּוּ – [כְּתַרְגּוּמוֹ], לְשׁוֹן תֵּרוּכִין. וְאִם תֹּאמַר: מָה אֶעֱשֶׂה לִשְׁבוּעַת אָבוֹת? וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, שֶׁאַתָּה מִזַּרְעָם (תנחומא יג).

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכנו בדבר" כענין וגם יד ה' היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם:

" ואורישנו" אעשה שיעזבו לאחרים חילם ויירשום כענין המתים יורשים את החיים (בבא בתרא פרק יש נוחלין) שהיה בחלוקת הארץ. ובזה קיים מה שנדר ליוצאי מצרים באומרו ונתתי אותה לכם מורשה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכנו", ואם כ"ז לא הועיל לקבוע בלבם אמונה ויראת ה' א"כ אין כל תקוה מהם להשיבם אל הטוב וטוב יותר ש"אכנו" בדבר וכו', כבעל הגן שרואה שנשחת הגן כולו ויעש באושים ואין תקוה לתקנו עוד ומצא בו נטע אחד טוב שאז ישחית את כל הגן כדי להצמיח הגן שנית מן הנטע ההוא שיש ממנו תקוה:

<< · מ"ג במדבר · יד · יב · >>