מ"ג במדבר יא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר יא · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּכְעַן נַפְשַׁנָא תְּאִיבָא לֵית כָּל מִדָּעַם אֱלָהֵין לְמַנָּא עֵינַנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְדוֹן נַפְשָׁנָא מְנַגְבָא לֵית כָּל מִדַעַם אֱלָהֵן לְמַנָא אֲנַן מִסְתַּכְיָין כְּמִסְכַּן דְמוֹדִיק מְגִיסָא מִיָדַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל המן עינינו" - מן בשחר מן בערב

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם נפשנו יבשה" - שנתחמם טבעם מרוב התאוות ויבשה לה כדברי אונקלוס או נפשנו יבשה כי אין לה כל ללחלח אותה כי המאכל מוליד הליחות בגוף וישיב הנפש רוה ואמרו בלתי אל המן עינינו שאפילו המזון אשר אנו חיים בו איננו בידינו שתהיה נפשנו דשנה ושבעה בו אבל נתאוה לו ונשא עינינו אליו בכל עת כי באולי יבא לנו והנה אין כל בלתי תוחלת המן אמרו המשל הידוע (יומא עד) אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו וספר הכתוב כמה מעלות במן ואמר שטעמו כטעם לשד השמן להגיד כי נפש אוכליו לא תיבש כי הוא ילחלח וירוה ותהיה נפש אוכליו כגן רוה וכמוצא מים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ו) "ועתה נפשנו יבשה", כאלו יחלום הרעב בכח המדמה שלו שאוכל בשר ובאמת אין כל, כי בלתי אל המן עינינו, שבאמת הוא רק מן לא בשר, וכן אמר בספרי (פסקא פ"ז) וחכ"א המן היה משתנה לישראל לכל דבר שרוצים אלא שלא היו רואים בעיניהם שנאמר אין כל בלתי אל המן עינינו, לעינינו אין לנו אלא מן בשחר ומן בערב:

 

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ועתה נפשינו יבשה אין כל. אמרו: עתיד לתפח בתוך כריסינו להרגנו! יש לך ילוד אשה שאין מוציא מה שאוכל? אמרו לו לר' שמעון: ומה אתה מקיים דברים כג ויתד תהיה לך על אזניך? אמר להם מה שתגרי אומות העולם מוכרים להם - יוצא מהם, אבל המן - אין יוצא מהם לעולם. שנאמר תהלים עח לחם אבירים אכל איש. במובלע באיברים.

אין כל בלתי אל המן עינינו. את סבור כל מה שאמר זה אמר זה, אלא מה שלא אמר זה לא אמר זה: ישראל אומרים "בלתי אל המן עינינו", והמקום מפייס את כל באי העולם ואומר להם: בואו וראו על מה אלו מתרעמים עלי! והמן כזרע גד הוא, ועינו כעין הבדולח. כענין שנאמר בראשית ב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדולח.

כיוצא בו אתה אומר בראשית לח ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני. והמקום הסכים על ידו בראשית לח ולא יסף עוד לדעתה. כיון שידע שכלתו היא - לא יסף עוד לדעתה.

כיוצא בו אתה אומר דברים כה ואתה עיף ויגע: על ישראל הוא אומר ואתה עיף ויגע, ועל עמלק הוא אומר דברים כה ולא ירא אלהים.

כיוצא בו שופטים ה "מדוע בושש רכבו לבוא". אמרה אמו של סיסרא שופטים ה חכמות שרותיה תעננה אף היא תשיב אמריה לה. אמרה אשתו שופטים ה הלא ימצאו יחלקו שלל. נתגלו דברים שאמרה אמו של סיסרא לדבורה ברוח הקודש. אמרה לה: אל תצפי לבנך סיסרא מעתה, שופטים ה כן יאבדו כל אויביך ה'.

כיוצא בו שמואל א ד אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה - עד כאן אמרו צדיקים, אבל רשעים אמרו שמואל א ד אלה הם האלהים המכים את המצרים בכל מכה במדבר. אמרו עשר מכות היו לו, והביאם על המצרים, שוב אין לו מכה מעתה. אמר להם המקום: אתם אומרים שאין לי מכה? מכה אביא אליכם שלא נהייתה מעולם! והיה אחד מהם יושב בטבור, ועכבר יוצא מן התהום ושומט את בני מעיו, וחוזר לתהום. וכן הוא אומר שמואל א ה ותכבד יד ה' על האשדודים.

כיוצא בו ירמיה כו ויאמרו כל השרים וכל העם אל הכהנים אין לאיש הזה משפט מות, ויקומו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם מיכה המורשתי היה נביא, ההמת המיתו חזקיה מלך יהודה? - עד כאן אמרו צדיקים, אבל רשעים מהם אומרים ירמיה כו גם איש מתנבא בשם ה' אריהו בן שמעיהו. וישמע המלך יהויקים ויבקש המלך להרוג... וישלח המלך יהויקים אנשים על מצרים ויוציאו את אוריה. אמרו: כשם שאוריה נהרג - כך ירמיהו חייב ליהרג. אך יד אחיקם בן שפן היה את ירמיה לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו.

כיוצא בו רות ג חי ה' שכבי עד הבוקר. לפי שהיה יצר הרע יושב ומצערו כל הלילה, ואומר: אתה פנוי ומבקש אשה, והיא פנויה ומבקשת איש! מלמד שהאשה נקנית בבעילה: עמוד ובוא אליה ותהי לך לאשה! נשבע ליצרו הרע: חי ה' אם אגענה! ולאשה אמר: שכבי עד הבוקר.

אף כאן אתה אומר אין כל בלתי אל המן עינינו. את סבור שעל מה שאמר זה לא אמר זה ועל שאמר זה לא אמר זה: ישראל אומרים "בלתי אל המן עינינו" והמקום מפייס את כל באי העולם ואומר להם: בואו וראו על מה אלו מתרעמים עלי! והמן כזרע גד הוא, ועינו כעין הבדולח. כענין שנאמר בראשית ב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדולח.

<< · מ"ג במדבר · יא · ו · >>