מ"ג במדבר ז פד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר ז · פד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֹ֣את ׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִֽזְרְקֵי־כֶ֙סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפּ֥וֹת זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דָּא חֲנוּכַּת מַדְבְּחָא בְּיוֹמָא דְּרַבִּיאוּ יָתֵיהּ מִן רַבְרְבֵי יִשְׂרָאֵל מְגִסֵּי כַסְפָּא תַּרְתַּא עַשְׂרֵי מִזְרְקֵי כַסְפָּא תְּרֵי עֲשַׂר בָּזִכֵּי דְּדַהְבָּא תַּרְתַּא עֶשְׂרֵי׃
ירושלמי (יונתן):
דָא חֲנֻכַּת רְבוּתֵיהּ דְמַדְבְּחָא בְּיוֹם דְרַבִּיוּ יָתֵיהּ מִנִכְסֵי רַבְרְבֵי יִשְרָאֵל פַּיְילֵי דִכְסַף תַּרְתֵּי סְרֵי כָּל קֳבֵיל תְּרֵיסַר שִׁבְטַיָא מַזִירְקֵי דִכְסַף תְּרֵיסַר כָּל קֳבֵיל נְשִיאָה דִבְנֵי יִשְרָאֵל בָּזִיכֵי דְדַהֲבָא תְּרֵיסַר כָּל קֳבֵיל תְּרֵיסַר מַזָלַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום המשח אותו" - בו ביום שנמשח הקריב ומה אני מקיים אחרי המשח שנמשח תחלה ואח"כ הקריב או אחרי המשח לאחר זמן ולא בא ללמד ביום המשח אלא לומר שנמשח ביום כשהוא אומר (ויקרא ז) ביום משחו אותם למדנו שנמשח ביום ומה ת"ל ביום המשח אותו ביום שנמשח הקריב

"קערת כסף שתים עשרה" - (ספרי במ"ר) הם הם שהתנדבו ולא אירע בהם פסול

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


קנט. זאת חנוכת המזבח [ביום המשח אותו] ביום שנמשח בו ביום הקריב. אתה אומר ביום שנמשח בו ביום הקריב או אינו אלא [קודם שנמשח הקריב.] ת"ל אחרי המשח אותו. [יכול] לאחר זמן [ת"ל ביום] המשח אותו. [ביוצא בו א"א] אשר צוה ה' לתת להם ביום משחו אותם, הא למדנו שביום שנמשח היה הצווי (הא מה ת"ל ביום המשח אותו בו ביום הקריב).

קס. מאת נשיאי ישראל מגיד כשם ששוו כולם בעצה כך השוו כולם בזכות. קערות כסף שתים עשרה הן הן שהתנדבו ולא אירע בהם פסול. שלשים ומאה הקערה האחת למה נאמר, לפי שנאמר קרבנו קערת כסף אחת, אין לי אלא מזרק אחד שנתפרש בו בשקל הקדש קערה מנין ת"ל כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש. כל כסף וגו' ללמדך שלא ככלי [הדיוט כלי] בית עולמים כלי הדיוט שקלן (אחד ואחד) [כאחד.] וחזר ושקלם אחד אחד או ריבה או מיעט, אבל אלו לא ריבה ולא מיעט. ר' נתן אומר כלי בית עולמים שקלם כלים חזר ועשאן סימון חזר ועשאם כלים לא ריבה ולא מיעט.

<< · מ"ג במדבר · ז · פד · >>