מ"ג במדבר ו יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה עַל סַל הַמַּצּוֹת וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־הָאַ֜יִל יַעֲשֶׂ֨ה זֶ֤בַח שְׁלָמִים֙ לַֽיהֹוָ֔ה עַ֖ל סַ֣ל הַמַּצּ֑וֹת וְעָשָׂה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶת־מִנְחָת֖וֹ וְאֶת־נִסְכּֽוֹ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְיָת דִּכְרָא יַעֲבֵיד נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא קֳדָם יְיָ עַל סַלָּא דְּפַטִּירַיָּא וְיַעֲבֵיד כָּהֲנָא יָת מִנְחָתֵיהּ וְיָת נִסְכֵּיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיַת דִיכְרָא יַעֲבֵד נִכְסַת קוּדְשִׁין קֳדָם יְיָ עַל סַלָא דְפַטִירַיָא וְיֶעֱבַד כַּהֲנָא יַת מִנְחָתֵיהּ וְיַת נִסְכֵּיהּ: |
רש"י
"את מנחתו ואת נסכו" - של איל
[ח] של איל. שאין פירושו "את מנחתו ואת נסכו" של נזירות, דלא יתכן לומר "ואת מנחתו ונסכו" של נזיר, דהא לא היה מביא המנחה והנסכים בפני עצמו שיאמר 'ומנחתו ונסכו של נזיר', שהמנחה והנסכים טפלים אל האיל, אלא פירושו של האיל. אף על גב דלא זכר כלל המנחה והנסכים של עולה, לא הוצרך להזכיר, והם בכלל "ועשה את עולתו" (ר' פסוק טז), שכל עולה יש לה מנחה ונסכים (מנחות דף צ:), ולא הזכיר הכתוב המנחה והנסכים של איל אלא ללמד שלא יהיו נסכים לחטאת (מנחות דף צא:), כמו שנתבאר (אות ה):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ – שֶׁל אַיִל (ספרי שם).