מ"ג במדבר ה ל
כתיב:
או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת.
מנוקד:
אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כׇּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
עם טעמים:
א֣וֹ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֑וֹ וְהֶעֱמִ֤יד אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְעָ֤שָׂה לָהּ֙ הַכֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כׇּל־הַתּוֹרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אוֹ גְּבַר דְּתִעְבַּר עֲלוֹהִי רוּחַ קִנְאָה וִיקַנֵּי יָת אִתְּתֵיהּ וִיקִים יָת אִתְּתָא קֳדָם יְיָ וְיַעֲבֵיד לַהּ כָּהֲנָא יָת כָּל אוֹרָיְתָא הָדָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אוֹ גְבַר דְיִתְעַבָּר עֲלוֹי רוּחַ קִנְאֵיתָא וִיקַנֵי יַת אִתְּתֵיהּ וְיָקִים יַת אִיתְּתָא קֳדָם יְיָ וִיעַבַּד לָהּ כַּהֲנָא יַת כָּל אוֹרַיְתָא הֲדָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והעמיד (הכהן) את האשה לפני ה' (ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה) [ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת] אם עשה לה נקה ואם לא עשה לה לא נקה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
עח. או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה , כבר אמרנו ( נשא עז) שמלת או זרה וגם שהם דברים יתרים ללא צורך. ופירשו חז"ל שהם שני. דברים תחלה אומר זאת תורת הקנאות אשר תשטה אשה, מדבר בעת שטייתה מדרך הצניעות שאז התורה הוא וקנא את אשתו. היינו שרשות בידו לקנאות ולא חובה, כדעת ר' ישמעאל. ואחר כך אמר או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה וקנא את אשתו, ר"ל או בצד שני שכבר קנא. אז מתחיל עליו חובה ולא רשות. שאז חובה עליו להעמיד את האשה לפני ה', ושהכהן יעשה לה את כל התורה הזאת. ורק אם עשה לה התורה הזאת, אז ונקה איש מעון. ואם לאו אינו מנוקה מעון.
והנה בסוטה (דף כה) פליגי בה רב אחא ורבינא בעל שמחל על קנויו לאחר סתירה אם מחול או לא. ואף למ”ד מחול יש לומר דאינו מנוקה מעון.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •