מ"ג במדבר ד יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג במדבר ד · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תַּכְרִ֕יתוּ אֶת־שֵׁ֖בֶט מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י מִתּ֖וֹךְ הַלְוִיִּֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תְשֵׁיצוֹן יָת שֵׁיבַט זַרְעֲיָת קְהָת מִגּוֹ לֵיוָאֵי׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תִסְתַּקְפוּן לְשֵׁיצָאָה יַת שִׁבְטָא דִגְנִיסַת קְהָת מִגוֹ לֵיוָאֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תכריתו" - אל תגרמו להם שימותו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אַל תַּכְרִיתוּ – אַל תִּגְרְמוּ לָהֶם שֶׁיָּמוּתוּ.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי. צוה הקב"ה לאהרן ולבניו להזהיר הלוים בני קהת ולשמור אותן שלא יבאו לידי כרת. וחס הקב"ה על שבטו של לוי שמסר עצמו על קדושת השם בעגל שנאמר (שמות לב) והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו, ולכך אמר אל תכריתו.

ובמדרש אל תכריתו, כך שנו ז"ל כל חייבי כריתות שלקו נפטרין מידי כריתותן שנאמר (דברים כה) והפילו השופט, כתיב ארבעים יכנו וכתיב ונקלה אחיך, כיון שלקה הרי הוא אחיך. ולמה ארבעים, אלא האדם נוצר לארבעים יום ועבר על התורה שנתנה לארבעים יום, אמרה תורה ילקה ארבעים ויצא ידי עונשו. וכן אתה מוצא באדם הראשון, כשנצטוה ועבר עליו לקה העולם בארבעים עונשין, אדם הראשון עשרה, וחוה עשרה, והנחש עשרה, והאדמה עשרה. ולפיכך כשיעבור האדם על המצוה ילקה ארבעים. כן אתה מוצא במדבר בעונש מרגלים שלקו ארבעים שנה במדבר.

משפחות הקהתי. ולא אמר משפחת קהת, אמר הקב"ה גלוי וידוע לפני שעתידין קרח ועדתו לערער על משה ואהרן, אעפ"כ אמר הקב"ה אל תכריתו. נטל חצי שמו ונתן אותו על קהת ואמר הקהתי. משל למלך שהיה לו בן ונדבק עם הלסטים ונתפסו, אמר המלך בשביל בני אני פודה אותן עכשיו, ועז"א הכתוב (ישעיה מח) למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תכריתו" אל תניחו את המשאות באופן שיזכה בהם כל הקודם כי בזה האופן יקרה שידחפו זה את זה ויחללו את הקודש וזה יהיה סבה להכריתם כמו שספרו ז"ל (פרק ב' דיומא) שקרה בתרומת הדשן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יח - יט)" אל תכריתו", עתה חדש להם צווי אחרת שמפני שיש חשש שמרוב חשיבות הקדש יטהר כ"א לשאת וידחקו א"ע קודם שיתכסו הכלים כמעשה שהיו רצין ועולים בכבש ע"כ צוה שאין רשות לבני קהת לעשות דבר מעצמם רק עפ"י משטרם של אהרן ובניו שיסדרו לכל אחד מה ישא וכמה שעות ישא, ועז"א אהרן ובניו יבואו ושמו איש איש על עבודתו ואל משאו, ר"ל שיסדר מי ישא ומי יעבוד ר"ל להניח על כתף הנושאים, ובכל שעה החליפו הנושאים והכל על פי פקודת אהרן, וממילא לא ידחקו לכנוס קודם הזמן ועי"כ לא יבואו לראות וכו':


 

<< · מ"ג במדבר · ד · יח · >>