מ"ג במדבר ד טו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִלָּ֣ה אַֽהֲרֹן־וּ֠בָנָ֠יו לְכַסֹּ֨ת אֶת־הַקֹּ֜דֶשׁ וְאֶת־כׇּל־כְּלֵ֣י הַקֹּ֘דֶשׁ֮ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶה֒ וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן יָבֹ֤אוּ בְנֵי־קְהָת֙ לָשֵׂ֔את וְלֹֽא־יִגְּע֥וּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵ֑תוּ אֵ֛לֶּה מַשָּׂ֥א בְנֵֽי־קְהָ֖ת בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִישֵׁיצֵי אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי לְכַסָּאָה יָת קוּדְשָׁא וְיָת כָּל מָנֵי קוּדְשָׁא בְּמִטַּל מַשְׁרִיתָא וּבָתַר כֵּן יֵיעֲלוּן בְּנֵי קְהָת לְמִטַּל וְלָא יִקְרְבוּן לְקוּדְשָׁא וְלָא יְמוּתוּן דֵּין מַטוּל בְּנֵי קְהָת בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִפְסוֹק אַהֲרן וּבְנוֹי לְכַסָאָה יַת קוּדְשָׁא וְיַת כָּל מָאנֵי קוּדְשָׁא בִּזְמַן מֵיטַל מַשְׁרִיתָא וּמִן בָּתַר כְּדֵין יֵיעָלוּן בְּנֵי קְהָת לִמְסוֹבָרָא וְלָא יִקְרְבוּן לְקוּדְשָׁא דְלָא יְמוּתוּן בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא דֵין מַטוֹל בְּנֵי קְהָת בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא: |
רש"י
"ואת כל כלי הקדש" - המנורה וכלי שרת
"ומתו" - שאם יגעו חייבין מיתה בידי שמים
ועוד, לא מצאתי בכתוב מיתת בית דין בלשון רבים לומר "ומתו", אלא בלשון יחיד, מפני כי בית דין דנין כל אחד ואחד בפני עצמו, ולא שייך בדין שלהם "ומתו", אבל במיתה בידי שמים שהוא מחייב דרך כלל, שייך לומר כך, וזה גם כן נכון. ועוד נתבאר בפרשת אמור:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ – הַמְּנוֹרָה וּכְלֵי שָׁרֵת.
וָמֵתוּ – שֶׁאִם יִגְּעוּ, חַיָּבִין מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.
רשב"ם
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שנתכסו לא ישאום רק ע"י המוט שכן נענש עוזא אע"ג שהארון היה מכוסה בודאי. "אלא משא", ר"ל וכל הדברים שחשב מיוחדים לנסיעת בני קהת: