לדלג לתוכן

מ"ג במדבר ד יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · ד · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת כָּל כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם אֶת הַמַּחְתֹּת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת כֹּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וְשָׂמוּ בַדָּיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָ֠יו אֶֽת־כׇּל־כֵּלָ֞יו אֲשֶׁ֣ר יְֽשָׁרְת֧וּ עָלָ֣יו בָּהֶ֗ם אֶת־הַמַּחְתֹּ֤ת אֶת־הַמִּזְלָגֹת֙ וְאֶת־הַיָּעִ֣ים וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֗יו כְּס֛וּי ע֥וֹר תַּ֖חַשׁ וְשָׂמ֥וּ בַדָּֽיו׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיִתְּנוּן עֲלוֹהִי יָת כָּל מָנוֹהִי דִּישַׁמְּשׁוּן עֲלוֹהִי בְּהוֹן יָת מַחְתְּיָתָא וְיָת צִנּוֹרְיָתָא וְיָת מַגְרוֹפְיָתָא וְיָת מִזְרְקַיָּא כֹּל מָנֵי מַדְבְּחָא וְיִפְרְסוֹן עֲלוֹהִי חוּפָאָה דִּמְשַׁךְ סָסְגוֹנָא וִישַׁוּוֹן אֲרִיחוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִתְּנוּן עֲלוֹי יַת כָּל מָנוֹי דִישַׁמְשׁוּן עֲלוֹי בְּהוֹן יַת מַחְתְּיָיתָא וְיַת מַשִׁלְיָיתָא וְיַת מַגְרוֹפְיָיתָא וְיַת מִזְרְקַיָא כָּל מָאנֵי מַדְבְּחָא וְיִפְרְסוּן עֲלוֹי חוֹפָאָה דִמְשַׁךְ סַסְגוֹנָא וִישַׁווּן אֲרִיחוֹי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מחתת" - שבהן חותים גחלים לתרומת הדשן שעשויה כמין מחבת שאין לה אלא שלש מחיצות ומלפניה שואבת את הגחלים

"מזלגות" - צנוריות של נחשת שבהן מכין באברים שעל המזבח להפכן כדי שיתעכלו יפה ומהר

"יעים" - הם מגרפות ובלע"ז ווידי"ל והן של נחושת ובהן מכבדין את הדשן מעל המזבח

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מַחְתֹּת – שֶׁבָּהֶן חוֹתִים גֶּחָלִים לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, הָעֲשׂוּיָה כְּמִין מַחֲבַת שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת, וּמִלְּפָנֶיהָ שׁוֹאֶבֶת אֶת הַגֶּחָלִים.
מִזְלָגֹת – צִנּוֹרוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת, שֶׁבָּהֶן מַכִּין בָּאֵיבָרִים שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַפְּכָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכְּלוּ יָפֶה וּמַהֵר.
יָעִים – הֵם מַגְרֵפוֹת, וּבְלַעַז וידי"ל [wadil = יעה, מגרפה[2]], וְהֵן שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּבָהֶן מְכַבְּדִין אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יד) "ושמו בדיו", התבאר בפ' תרומה [כ"ה י"ב] מדוע פה אמר ושמו בדיו וכן בארון ובשלחן ומזבח הזהב כתיב ושמו את בדיו, וכתב הרמב"ן שעל השלחן היה בגד תולעת שני שהוא מראה אדום שהוא סימן לכתר מלכות שהוא מדת הדין אבל הארון ומזבח הזהב מכוסה בתכלת רומז למדה הכלולה מן הכל ומזבח העולה מכוסה בארגמן שהוא אדום כדם שנזרק עליו:

 

<< · מ"ג במדבר · ד · יד · >>


  1. ^ ר' תיאורים נוספים של הכלי ברש"י על שמות כז,ג ועל חגיגה כ. (אוצר הלעזים מס' 1093).
  2. ^ ר' תיאורים נוספים של הכלי ברש"י על שמות כז,ג ועל חגיגה כ. (אוצר הלעזים מס' 1093).