מ"ג במדבר ג כה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִשְׁמֶ֤רֶת בְּנֵֽי־גֵרְשׁוֹן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַמִּשְׁכָּ֖ן וְהָאֹ֑הֶל מִכְסֵ֕הוּ וּמָסַ֕ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמַטְּרַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא מַשְׁכְּנָא וּפְרָסָא חוּפָאֵיהּ וּפְרָסָא דִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַטְרַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּמַשְׁכַּן זִימְנָא מַשְׁכְּנָא וּפְרָסָא חוֹפָאָה וּפְרָסָא דְבִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא: |
רש"י
"והאהל" - יריעות עזים העשויות לגג
"מכסהו" - עורות אילים ותחשים
"ומסך פתח" - הוא הוילון
מפרשי רש"י
[יא] העשויות לגג. פירוש, לכך נקראת "אהל" לפי שהיו להאהיל על המשכן:
[יב] עורות אלים ותחשים. פירוש, אף על גב שלא פירש לך הכתוב רק מכסה תחש, צריכין לומר דהאי "מכסה" קאי אעורות אלים מאדמים ומכסה התחש, דאם לא כן, למה לא נזכר מכסה התחש, אלא נכלל בודאי בלשון "מכסה". ומה שכלל שניהם בלשון "מכסה", לפי ששניהם יש להם שם אחד, ואפילו היו הרבה מכסאות, כולם בשם אחד נכללו - בלשון "מכסה":
[יג] הוא הוילון. פירוש, אף על גב שלשון "מסך" הוא מלשון סכך, וכל סכך הוא למעלה, אפילו הכי נקרא הוילון "מסך", כמו שפירש רש"י בפרשת ויקהל (שמות ל"ה, י"ב) שכל דבר שהוא מגין, בין שהוא מגין למעלה בין שהוא מגין למטה או מהצד, נקרא בשם "מסך", ששייך לשון סכוך מן הצד כמו מלמעלה. ומפני שהוילון הוא מגין על המשכן מלפניו, נקרא "מסך". ואין להקשות דלפי זה גם כן המחיצה יהיה נקראת "מסך", שהוא מסיך מן הצד, וזה לא מצאנו בשום מקום שנקראת המחיצה "מסך", דודאי המחיצה לא נקראת "מסך" לפי שהמחיצה היא עיקר המשכן, ועל ידי המחיצה נעשה המשכן, ואין שייך שיהיה נקרא המשכן עצמו בשם "מסך". אבל הוילון שכנגד פתח המשכן נקרא "מסך", לפי שהוא מגין שלא יהיה פתוח:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהָאֹהֶל – יְרִיעוֹת עִזִּים הָעֲשׂוּיוֹת לְגַג.
מִכְסֵהוּ – עוֹרוֹת אֵילִים וּתְחָשִׁים.
וּמָסַךְ פֶּתַח – הוּא הַוִּילוֹן.