מ"ג אסתר ו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג אסתר · ו · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר וְקָרְאוּ לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָת֨וֹן הַלְּב֜וּשׁ וְהַסּ֗וּס עַל־יַד־אִ֞ישׁ מִשָּׂרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַֽפַּרְתְּמִ֔ים וְהִלְבִּ֙ישׁוּ֙ אֶת־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּֽיקָר֑וֹ וְהִרְכִּיבֻ֤הוּ עַל־הַסּוּס֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְקָרְא֣וּ לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ׃

 

תרגום שני (כל הפרק)

ויתנון לבושא וסוסיא על ידוי דגברא פיתוניא מן שילטונוי דמלכא וילבשון ית גברא דמלכא צבי ביקריה וירכבון יתיה על סוסיא דמלכא בפתיא דקרתא ויהון מכרזין קדמוהי ואמרין כדין יתעביד לגברא דמלכא צבי ביקריה. בכן איסתכל מלכא וחזא ית המן וחשיב בליביה ואמר המן בעי למקטלי ונמליך חלופי בעי כמה דחזית בחזוי.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונתן הלבוש והסוס על יד איש" - ואת הכתר לא הזכיר שראה עינו של מלך רעה על שאמר שיתנו הכתר בראש אדם

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ – וְאֶת הַכֶּתֶר לֹא הִזְכִּיר, שֶׁרָאָה עֵינוֹ שֶׁל מֶלֶךְ רָעָה עַל שֶׁאָמַר שֶׁיִּתְּנוּ הַכֶּתֶר בְּרֹאשׁ אָדָם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והלבישו והרכיבהו, המן רצה להרבות כבודו ע"י שרים רבים ומכריזים כבירים כדי שיתפרסם הדבר, על כן אמר בלשון רבים שיעשה הדבר ע"י רבים ונכבדים :

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ו ט 

אור חדש

פרק ו/פסוק ט

ונתון הלבוש וגומר (אסתר ו, ט) אבל הכתר לא הזכיר כי כך אמר כי יביאו הלבוש והסוס וילבש אותו אחד משרי המלך אבל הכתר לא יתן בראשו אחד מן השרים וכאשר הוא עצמו נותן הכתר בודאי כאשר המלך נותן לו בעצמו הכתר דבר זה אין לומר דהוי כאלו המליכו אותו במקום המלך שהרי המלך בעצמו נתן לו הכתר אבל אם אחר היה שנותן כתר מלכות בראשו הרי זה כאלו אותו אחר ימלוך אותו לכך אצל ונתון הלבוש והסוס דבר זה אפשר שיהיה על ידי איש אחד משרי המלך כי אין זה מלכות אבל הכתר שהוא המלכות אין ראוי שיהיו על יד אחר רק המלך בעצמו יניח את הכתר בראשו ודבר זה לא נראה כאלו המליכו אותו וכן לעיל פרשנו אצל וישם כתר מלכות בראשה בעצמה נתן על ראשה כתר מלכות שאלו אחרים שמו הכתר בראשה כאלו המליכו את אסתר ולכך היה דעתו של המן כי יתן מן המלך הכתר בראשו אבל דברי רז"ל בגמרא (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנח) שכאשר הזכיר הכתר נתכרכמו פניו של אחשורוש ואחר כך לא הזכיר הכתר רק אמר ונתן הלבוש והסוס וגומר לא הזכיר הכתר ונראה מפני כי קשה להם כי למה לא לקח אחשורוש הכתר ונתן אותו בראשו של מרדכי ועל כל פנים צריך לומר כי אחשורוש לא רצה בזה שיתנו הכתר בראשו ולכך אמרו כי גם המן לא הזכיר הכתר מטעם זה כי נתכרכמו פניו של אחשורוש ואע"ג כי יש לתרץ כי המן חשב שרוצה לעשות לעצמו והוא היה אצל אחשורוש ויכול לתת הכתר בעצמו בראשו אבל הדברים כאשר היו על מרדכי ומרדכי לא היה אצלו כמו שאמר לו לך ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך (אסתר ו, י) א"כ לא שייך שיעשה המלך בעצמו למרדכי ומה שלא קרא המלך את מרדכי אליו כי בלא זה היה ראוי שיעשה כך שיאמר לו המלך כי הדבר הזה עשית לי לכך ראוי למלך לכבד אותך וזה מפני כי מרדכי היה יושב בשער המלך ואם קרא אותו אליו כאלו לקחו ממה שהיה שמושו בשער המלך ויהיה אצלו להיות אל המלך כמו השרים שהם רואי פני המלך ודבר זה לא רצה המלך רק יהיה מיושבי שער המלך כמו שהיה ובזה הוא ממונה על שמירת המלך כאשר עשה לכך אמר ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך (אסתר ו, י) ועוד כאשר ילך המן אל מרדכי דבר זה כבודו יותר משאלו קרא את מרדכי שיבא אליו: (ספר אור חדש עמוד קפב) ככה יעשה לאיש וגו' (אסתר ו, ט) אבל למעלה כתיב מה לעשות באיש (שם ו) וזה כי אחשורוש אמר מה לעשות באיש, והדבר הזה אשר יעשה הוא ג"כ בשביל המלך שהרי המלך חפץ ביקרו בשביל שהציל אותו מן המות וזה ג"כ תועלת למלך לכך לא אמר רק מה יעשה באיש כלומר מה יעשה באיש והוא משמע שהוא לכבוד ולתועלת המלך אבל מה יעשה לאיש משמע שיהיה נעשה לאיש בלבד ולא בשביל המלך כלל, ולכך לא היה כוונת אחשורוש שיהיה נעשה דבר שאינו כבוד המלך כגון לתת כתר מלכות בראשו, אבל המן חשב כי עליו אמר כך ולכך אמר אפילו כתר יתנו על ראשו ולכך אמר ככה יעשה לאיש.

<< · מ"ג אסתר · ו · ט · >>